חודש הרמדאן הוא תקופה משמעותית עבור אזרחיות ואזרחי המדינה המוסלמים, והוא משפיע גם על המרחב הציבורי, הקהילתי והשירותי ברשויות המקומיות בהן חיות קהילות מוסלמיות כרוב או כמיעוט, וגם מרחב אזורי שכולל רשויות יהודיות וערביות זו לצד זו.
בתקופה חברתית מתוחה וקשה הכוללת אירועי אלימות, פגיעה והפקרת הביטחון האישי של אזרחי ישראל הערבים, פעולה של רשות מקומית לציון חודש הרמדאן הינה אמירה חברתית משמעותית שביכולתה לחזק את תחושת השייכות והלכידות בחברה הישראלית.
מסמך זה מציג עקרונות פעולה ורעיונות יישומיים המיועדים לסייע למנהיגות המקומית ברשויות לקדם שירות ציבורי מקצועי, מודע-תרבות ומכיל בתקופת חודש הרמדאן ועד חג עיד אל-פיטר. ניתן להתאים את ההצעות המפורטות לפי סוגי רשויות.
מתיחות ברשות – מסמך שלישי בסדרה, המציעה מסגרת פעולה לנבחרי ציבור ברשויות המקומיות, הכוללת המלצות מעשיות לאימוץ גישה דמוקרטית-קהילתית לחיזוק הביטחון, ביסוס שגרות עבודה מול המשטרה, לתיווך אפקטיבי בזמן מחאות, לאסדרת מערך החירום והביטחון המקומי ולשמירה על איזון נכון בין חופש ביטוי לנייטרליות בשירות הציבורי.
מתיחות ברשות – מסמך שני בסדרה, המציעה מסגרת פעולה לנבחרי ציבור ברשויות המקומיות, הכוללת המלצות מעשיות לאימוץ גישה דמוקרטית-קהילתית לחיזוק הביטחון, ביסוס שגרות עבודה מול המשטרה, לתיווך אפקטיבי בזמן מחאות, לאסדרת מערך החירום והביטחון המקומי ולשמירה על איזון נכון בין חופש ביטוי לנייטרליות בשירות הציבורי.
ארנונה היא מס אשר נגבה על ידי הרשות המקומית ומוטל על תושבים המחזיקים בנכס, במטרה לממן את פעילות הרשות ולקבל שירותים מהרשות. עם זאת, אין קשר ישיר בין צריכת שירותים של התושב לבין גובה הארנונה הנגבית על ידי הרשות, וזאת לאור חקיקה המגבילה את הרשויות המקומיות בקביעת תעריפי הארנונה. שינויים בתעריפי הארנונה מעבר לשיעור העדכון השנתי המפורסם על ידי משרד הפנים מחייבים את אישור שר הפנים, וככל שהבקשה לשינוי חורגת מהקווים המנחים שמפרסם המשרד מדי שנה אזי גם באישור שר האוצר. הארנונה מוטלת על כל נכס (קרקע או שטח בנוי) בתחומי הרשות המוחזק על ידי גורם שאינו הרשות המקומית עצמה.
