הניסוח בחוקי עזר רבים בתחום השילוט הוא אחיד, וסמכות האישור נתונה לראש הרשות או מואצלת על ידו למי מעובדיה. עם זאת, גם הפעלת סמכות זו כפופה לכללי המנהל התקין והשמירה על טוהר המידות.
בתקופת בחירות, כאשר ראש הרשות הוא גם מועמד או בעל עניין, עלולים להתעורר חששות לניגוד עניינים בשימוש בסמכות זו. לכך מספק מענה חוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט- 1959, הקובע כללים להצבת מודעות בעלות אופי פוליטי. החוק מתיר, למשל, הדבקת מודעות אלו על על לוח מודעות ככל שהוא שוכן במטה בחירות מפלגתי או במבנה דירות. ככל שניתן, יש ליישב בין חוק זה וחוק העזר העירוני באופן הרמוני. אולם, חוק העזר מהווה חקיקת משנה, ולכן בכל מקרה של סתירה ביניהן החוק הראשי גובר.
בהתאמה, הרשות אינה מוסמכת לאסור כליל הצבת מודעות פוליטיות במקומות המותרים, ואינה יכולה להתיר מודעות כאלו במקומות אחרים. כשהיא מפעילה שיקול דעת, על הרשות לשים דגש על תכליתו של חוק דרכי התעמולה, דהיינו, החלת כללי משחק הוגנים על התחרות הפוליטית ב-90 הימים הקודמים לבחירות.
אם ברצונכם להבטיח את קיום ההוראות והפיקוח עליהן, ביכולתכם לקדם סעיף בחירות ייעודי לחוק העזר, בדומה לזה המופיע בחוק העזר באשקלון, או לקדם במועצה מנגנון פיקוח תקופתי במליאת המועצה.
להרחבה על הכללים בתקופת הבחירות, מומלץ לעיין בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה לעניין זה מחודש נובמבר 2012.