עצה מקומית

לרשות אסור, ככלל, להסיט משאבים כדי לקדם פוליטית את ראש הרשות גם מחוץ לתקופת בחירות. זה אומר שאסור לרשות לפרסם בערוצים שלה ברשתות החברתיות פרסומים הנחשבים לתעמולה. על כן – לראש הרשות אסור להשתמש בנכסים של הרשות כדי לתפעל את הערוצים הפרטיים-פוליטיים שלו. לדוגמה, אסור לראש הרשות להסתייע בעובד הרשות כדי להפעיל דף פוליטי, אסור לו להשתמש במשרדי הרשות כדי לייצר תוכן לדף הפוליטי שלו וכו'.

יוצא דופן הוא מצב שבו הרשות מפעילה עבור ראש הרשות "דף ציבורי". במקרה כזה, מותר לרשות להישען על משאבי הרשות כדי להפעיל את הדף הציבורי ולקדם אותו, אך אז אסור שתופיע בדף כל תעמולה או שהדף יקבל גוון פוליטי.

בהתאם לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], תשל"א-1971, הרכב חברי המועצה הדתית נקבע בחלוקה שבין השר לשירותי דת (45%), הרשות המקומית על פי מפתח סיעות (45%) והרבנות המקומית (10%). למרות קיומו של החוק, זהו נושא ה״מוסדר״ פעמים רבות באמצעות ההסכמים הקואליציוניים.

סעיף 50 בפקודת העיריות מורה כי יש חובה להקליט ולרשום פרוטוקול, אך אין התייחסות לצילום.

מינהלת מוקמת לרוב לטובת צרכים פרויקטאלים ומתנהלת כגוף חיצוני לרשות ולא חלק מהמבנה הארגוני של עובדי הרשות.  בד"כ המינהלות פועלות תחת חברות כלכליות, כלומר חלות עליהן רגולציה שונה ויותר גמישה בכל הקשור לניהול התקשרויות, מכרזים וכח אדם.

חשוב גם להבחין בין מינהל למינהל. מנהלת היא גוף חיצוני ואילו מינהל הוא יחידה פנימית. בד״כ היחידות הפנימיות הן בדרגת מחלקה או אגף. בעיריות גדולות לעיתים מקימים מעל לאגף יחידה הנקראת ׳מינהל׳ שמי שעומד בראשן מקביל בדרגתו לסמנכ״ל.

רשויות שמשדרגות אגפים למינהלים, עושות זאת בד״כ כאשר תחומי האחריות של האגף גדלים, כדי לאפשר תגמול למנהל היחידה, או לגיוס עובדים בכירים ברמת מנהלי אגפים נוספים.  למעשה, מנהל אגף לא יכול לגייס תחתיו עוד מישהו באותה הדרגה.

ישנם מספר צעדים להגברת השקיפות על תקציב הרשות:

1. לוודא את פרסום פרוטוקול ועדת כספים/הנהלה שדנו בהצעת התקציב המוגשת.
2. לעדכן את הציבור על קיומם של דיוני התקציב במועצה + לאפשר שידור ישיר לתושבים בעמוד הפייסבוק של הרשות.
3. פרסום התקציב במספר צורות: אקסל מרוכז + חוברת תכנית עבודה מקושרת תקציב – כדי להבין את המדיניות הרשותית שעומדת מאחורי התקציב.
4. ישנן רשויות כמו אשר מוציאות חוברת תקציב מונגשת עם פילוחים המפרטים ומסבירים את חלוקת ההכנסות וההוצאות בצורה ויזואלית ובמלל מסביר.

להרחבה בנושא ניתן לגשת לדוח מבקר המדינה משנת 2022 דו"ח בנושא תקציבי רשויות

הרכב ועדות רשות אינו קבוע בחוק, אך כתוב שככל שהעירייה תבחר היא יכולה למנות ועדות רשות. עם זאת, הכלל מורה כי לא ניתן למנות אדם שאינו חבר מועצה לועדה. יש לכך מספר סיבות כמו ביטוח, ניראות ועוד. במקרה של ראשי ארגונים, להם עשויים להיות אינטרסים ספציפיים בקבלת החלטות, לכן ישנה מורכבות היות והם יכולים לקבל החלטות שיטיבו עם הארגון שלהם ולא עם ארגונים אחרים.

בנוסף יש עניין של ניגוד עניניים, כאשר מי שלא חבר מועצה אין לו חובה לפעול על פי כללי ניגוד העניינים בועדות. נציגי חברה אזרחית יכולים לייעץ, בהתנדבות ולא בשכר, אך לא כחברי ועדה עם זכות הצבעה או השפעה.

בנוגע למספר מינימלי של חברים בועדת רשות, החוק קובע כי נדרשים לפחות 2 חברי מועצה, שאחד מהם הוא היו״ר. לגבי תמהיל הועדה, בעקרון החוק מתייחס באופן מפורש להרכב ועדות חובה. החוק מורה כי ההרכב הסיעתי של חברי מועצה, בכל אחת מועדות החובה, יהיה תואם ככל שניתן את ההרכב הסיעתי של המועצה ובלבד שבכל ועדת חובה יהיה נציג אחד לפחות מהאופוזיציה. כלומר, ההרכב הסיעתי בוועדות יהיה תואם ככל הניתן להרכב הסיעתי במועצת הרשות בכל אחת מוועדות החובה.

בהרכב הסיעתי הכוונה החלק היחסי של כל סיעה מבין חברי המועצה. נניח שישנה סיעה המונה 3 חברים מתוך 15 חברי מועצה. החלק היחסי שלה בכל אחת מהוועדות יהיה 0.2.

לגבי הרכב ועדות רשות – אין הוראה בחוק לגבי הרכב ועדות הרשות, אבל משתמע מפסיקות קיימות שגם בועדות רשות צריך למנות לפי הרכב סיעתי

בעיקרון, כל החומרים המופצים לישיבות המועצה הפתוחות לציבור, הינם חומרים שאינם חסויים, ולכן אין מניעה לשתף אותם. ישנם כמה סוגי ישיבות מועצה בהן החומרים הינם חסויים, כמו למשל אישור המלצת וועדת הנחות, בשל המידע האישי המצוי שם.

בכל מקרה אנו מומלץ לשים לב לאופי המסמכים ומה נרשם שם, כי כל מקרה ייבחן לגופו.