התקציב הוא אחד הכלים המשמעותיים ביותר באמצעותו השלטון המקומי מביע ומיישם את העדפות המדיניות שלו. הבנה של תהליך התכנון והביצוע של התקציב תסייע לך כחבר.ת מועצה לקדם, לתכנן, לתקצב, לעקוב ולפקח על תכניות ופרויקטים שהיית רוצה לוודא שיתקיימו בצורה המיטבית. 

אנו במכון שיטה שמחות להניח בפניך, מידע המסביר על התקציב ברשות המקומית, מטרותיו, תהליך התכנון, האישור והביצוע, לצד האפשרויות שהוא פותח עבורך לקידום מדיניות. 

המדריך תקציב המפורט במסמך מתבסס על הוראות משרד הפנים, על המידע במדריך לנבחר של משרד הפנים ועל ידע מקצועי שנצבר במכון שיטה.

השתמש.י בו, לימד.י אותו, הוציא.י את המדיניות והמטרות מהכוח אל הפועל וחזק.י בכך את הרשות המקומית.

המדריך מציע הסבר מפורט על החלקים המשמעותיים שבתהליך התקציב, כולל פירוט והסבר המסייע בקריאת סעיפיו השונים, רשימת אנשי קשר ומסמכי מפתח, שהכרות איתם תוכל לסייע בשליחותך.

להורדת התרשים – לחצו כאן

שנת התקציב ב2024 שונה מבחינת לוחות הזמנים לאישור תקציב מכל שנה רגילה וזאת בשל דחיית מועד הבחירות לרשויות המקומיות. דחיית מועד הבחירות לחודש פברואר כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל הובילה לשינוי הזמנים הקבועים בחוק לאישור תקציב והיבטים נוספים הקשורים באישור תקציב כמו הטלת ארנונה וכו'. 

מתוך כך פרסם משרד הפנים מספר הנחיות ייחודיות לשנה זו, כך שאישור שנת תקציב 2024 יובא לאישור המועצה הנבחרת סמוך לאחר הבחירות לרשויות המקומיות. 

תהליך אישור התקציב בשנה רגילה לפי הקבוע בחוק:

לוחות זמנים לאישור תקציב בשנת 2024

בשל דחיית מועד הבחירות לצד המשך מצב הלחימה בחלק מהרשויות, ברוב הרשויות בישראל לא אושר תקציב 2024 במועד הקבוע בחוק – תחילת שנת הכספים. בהעדר תקציב שנתי מאושר, רוב הרשויות פעלו במסגרת הוצאה חודשית של סכום השווה ל-1/12 מתקציב השנה הקודמת.  בחוזר מנכ"ל מיוחד שפרסם משרד הפנים בינואר 2023 נקבעו לוחות זמנים ביחס למועד המאוחר ביותר לאישור תקציב 2024 והובהר כי אישור התקציב יעשה ככל הניתן בסמוך לבחירות, בידי המועצה החדשה. 

בנוסף, נקבע דד-ליין לאישור התקציב לשנת 2024, כך הסנקציה הקבועה בחוק בסעיף 206 לפקודת העיריות שהוחל גם על מועצות מקומיות ואזוריות, תהיה בתום שישה חודשים מיום קבלת חוק התקציב השנתי לשנת 2024 בכנסת (כלומר שישה חודשים החל מה1.1.2024).

התקציב הרגיל מאגד את כלל ההוצאות וההכנסות של הרשות בנוגע לכל העניינים השוטפים ומהווה מעין תוכנית פעולה לפעילות הסדירה של הרשות. התקציב הבלתי-רגיל (תב"ר) נוגע לפעולות פיתוח ספציפיות ומהווה מעין תוכנית פעולה נקודתית לפרויקטים.

הכנסות

ההכנסות הרגילות של הרשות נכללות תחת ארבע קטגוריות:

1. הכנסות עצמיות: הכנסות מתשלומים כחוק של בעלי הנכסים או המחזיקים בהם בתחומי הרשות, כגון ארנונה או אגרות והכנסות למימון שירותים ספציפיים. בנוסף לאלה יכללו גם תרומות, השתתפויות ותקציבים המועברים לרשות מגורמים שאינם ממשלתיים.
2. תשלומי העברה ממשרדי הממשלה: כספים המועברים מהממשלה, כגון השתתפויות משרדי החינוך, הרווחה, הקליטה והגנת הסביבה למימון שירותים ממלכתיים המבוצעים על ידי הרשות.
3. מענקי משרד הפנים: מענקים שונים שמשרד הפנים מעניק (איזון, מיועד, מיוחד).
4. אשראי בנקאי.

הוצאות

התקציב כולל גם הוצאות שוטפות, הכוללות:

1. הוצאות לכלל שירותי הרשות המקומית, לרבות שירותים ממלכתיים:

• • שכר עובדי הרשות: המשכורות והשכר של כל המועסקים על ידי הרשות, בכל תחומי פעילותה לרבות חינוך, רווחה ושירותים מוניציפאליים.
  • הוצאות לתפעול שירותי הרשות: הוצאות ארגוניות, משרדיות, הוצאות אחזקה, רכישה של ציוד והפעלתו, העסקת קבלנים ויועצים, השתתפויות ותמיכות בתאגידים והוצאות תכנון חד פעמיות.

2. פרעון הלוואות ותשלומים

3. הפרשות למימון פיתוח ולקרנות שונות

מקרים של חוסר איזון תקציבי

תקציב רגיל חייב להיות מאוזן, כלומר שההכנסות יהיו גדולות או שוות להוצאות. על מנת לשמור על תקציב מאוזן, מול כל סעיף תקציבי יופיע טור סכום ההוצאה או ההכנסה המתוכננים ואחריו יופיע טור שמשווה עם תקציב השנה שעברה וטור שמשווה עם הביצוע של השנה שעברה.

תקציב שאינו מאוזן הינו תוצאה של צבר נסיבות, בראשם החלטות ניהוליות של בכירי הרשות המקומית, לצד קשיים ביצירת מקורות תקציביים או חלוקה לא נכונה של משאבים. לעתים, רשויות מתנהלות בצורה לא אפקטיבית דבר שתורם למצוקה הכלכלית שלהן. במקרה של אי איזון תקציבי, משרד הפנים פועל לחלוקת מענקי איזון. מענקים אלה הם רכיב חשוב בצמצום אי השוויון במדינה והם מכוונים להשלים את הפער בין ההוצאה המינימלית שהרשות מחשבת שבאפשרותה להוציא לבין פוטנציאל ההכנסות שלה.

קיימים שלושה אמצעים להשגת יעד האיזון:

1. קיצוץ והתייעלות בפעילות
2. קיצוץ והתייעלות בשכר המשולם
3. נקיטת צעדים להגדלת ההכנסות העצמיות 
4. נקיטת צעדים למיצוי הכנסות ממשלתיות

תקציב בלתי רגיל – תב"ר

התקציב הרגיל מיועד להוצאות והכנסות שוטפות, לעומתו התקציב הבלתי רגיל (התב"ר),  מיועד לפרויקטים של פיתוח והשקעה ולכן יש לו חשיבות מרכזית בקביעת מדיניות עירונית וסדרי עדיפויות. התב"ר הוא תקציב חד פעמי ומהווה מסמך הניהול הכספי של פרויקטים ברשות המקומית. חשוב לציין, שהתב"רים יכולים להימשך גם מעבר לשנת כספים אחת. תכנון וקביעת יעדי הפיתוח במסגרת תב"ר ראוי שיעשו בהתאם לחזון מוסדר ולאחר הצפת צרכים מצד הגורמים המקצועיים והתושבים ברשות. תכנון נכון יתרום רבות לחיזוק העצמאות הכלכלית של הרשות.

בין התב"רים אפשר למצוא פרוייקטים כמו סלילת כבישים ומדרכות, בניית מבני ציבור, הנחת קווי מים וביוב, רכישת כלי רכב ועוד.

בחלק מהחלטות הממשלה הייחודיות (כדוגמת החלטה 2397 למגזר הבדואי) עשו שימוש בפרויקטים במסלול תב"ר גם להוצאות שוטפות, וזאת על מנת לאפשר שליטה טובה יותר בכספים ובתקצוב הפרויקט, שכן כך ניתן לוודא שתקציב מיועד יתממש ולא יבלע בתקציב השוטף.

ישנה חשיבות לשמירה על מנהל תקין בתכנון ואישור תקציב בלתי רגיל, דו"ח מבקר המדינה משנת 2022 עסק בנושא, מתוך הדו"ח עלו המלצות לעניין המנהל התקין:

1. חברי מועצת הרשות נדרשים לאשר בישיבות המועצה כל תב"ר
2. בשלב תכנון התב"ר ראוי לקיים הליך סדור של קביעת יעדים ארוכי וקצרי טווח, הנשען על מיפוי צרכיהם של הרשות והתושבים
3. יש לבסס את התב"ר על תכניות שנתיות ורב שנתיות הכוללות מדדי ביצוע
4. מומלץ לפרסם את התב"ר באתר הרשות המקומית לטובת שיתוף הציבור בתכניות הפיתוח
5. חשוב להקפיד על התחלת ביצוע של עבודות הפיתוח רק לאחר קבלת כל האישורים ולדאוג שלא תהיה חריגה תקציבית

ארנונה היא מס אשר נגבה על ידי הרשות המקומית ומוטל על תושבים המחזיקים בנכס, במטרה לממן את פעילות הרשות ולקבל שירותים מהרשות. עם זאת, אין קשר ישיר בין צריכת שירותים של התושב לבין גובה הארנונה הנגבית על ידי הרשות, וזאת לאור חקיקה המגבילה את הרשויות המקומיות בקביעת תעריפי הארנונה. שינויים בתעריפי הארנונה מעבר לשיעור העדכון השנתי המפורסם על ידי משרד הפנים דורשים את אישור שר הפנים וככל שהבקשה לשינוי חורגת מהקווים המנחים שמפרסם המשרד מדי שנה אזי גם באישור שר האוצר. הארנונה מוטלת על כל נכס (קרקע או שטח בנוי) בתחומי הרשות המוחזק על ידי גורם שאינו הרשות המקומית עצמה.

אישור חריג להטלת ארנונה – רשויות מקומיות רשאיות להגיש למשרד הפנים בקשה לאישור חריג להטלת ארנונה, שינוי או הוספת סיווג למבנה מסוג מסוים או תעריף שונה לפי גודל. את הבקשה לאישור חריג יש להגיש עד לתאריך 1.7 בשנה הקודמת לשנה שבה מבקשים להכניס את השינוי (סעיף 276 בפקודת העיריות) שר הפנים רשאי לאשר או לדחות או לאשר חלקית את בקשת הרשות ככל שזו עומדת בקווים המנחים המפורסמים מדי שנה. ככל שהבקשה חורגת מהקווים המנחים היא נדרשת באישורם של שרי הפנים והאוצר יחד. בדיקת הבקשות לאישור חריג מתבצעת על ידי משרד הפנים על בסיס קווים מנחים שמפורסמים מדי שנה, הכוללים בין היתר גם מנגנון להשוואת תעריפי ארנונה בין רשויות מקומיות.

חקיקה לשנת 2024 בדבר היטלי הארנונה – לאחרונה אושר בועדת הפנים בכנסת תיקון חוק, אשר מאפשר לדחות את המועד בו הרשות יכולה לקבוע את גובה היטלי הארנונה.  בכל שנה רגילה המועצה נדרשת לקבוע את היטלי הארנונה עד לחודש יולי, לפני שנת הכספים החדשה בה דנים, אולם בשל שנת הבחירות ובשל העובדה שישנן רשויות מפונות, מועד קביעת היטלי הארנונה לשנת 2024 לא מתכנס בלוחות הזמנים.  התיקון חל על עיריות, מועצות מקומיות ומועצות אזוריות ומאפשר לרשויות לקבוע את היטלי הארנונה לשנת 2024 באופן רטרואקטיבי. המועצות בכל הרשויות יצטרכו לקבל החלטה בנוגע להיטלי הארנונה עד לחודש יוני, ברשויות ללא סבב ב' 19.6.24, ברשויות בהן נערך סבב ב' עד יום 30.6.24. המועצות ברשויות המפונות יצטרכו לקבל החלטה בעניין עד 15.4.24. 

ארנונה למגורים – תעריפי הארנונה מושפעים מאלמנטים רבים ובהם: גודל הנכס, סוג הבנייה, אזור מגורים, שימוש בנכס ושיטת חישוב הנכס (ברוטו ברוטו, ברוטו או נטו), ישנה שונות רבה בין הרשויות.

ארנונה שלא למגורים – הפערים המשמעותיים בהכנסות בין הרשויות מקורם בהכנסות מארנונה שלא למגורים (בתי-עסק, אזורי תעשייה ועוד).

הנחה בארנונה – הנחות בארנונה ניתנות לפי הוראות חקיקה שונות: חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב, התשע"ג-1992 ותיקוניו מידי שנה ותקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה בארנונה), התשע"ג – 1993 ותיקוניו מדי שנה. שר הפנים קובע בתקנות את סוגי ההנחות המותרות, את המקסימום ואת המינימום שיכולות להינתן על ידי רשות מקומית. ההנחות בדרך כלל מותאמות לקבוצות באוכלוסייה הזקוקות לסיוע כלכלי. הרשויות אינן רשאיות לקבוע הנחה לפי תנאים אחרים מהתנאים שנקבעו בחוק. רשימת ההנחות מעודכנת באתר משרד הפנים – רשימת ההנחות. לצד הוראות החוק, בכל סוגי הרשויות פועלת ועדת חובה "ועדת הנחות בארנונה", הועדה בודקת את זכאותם של התושבים להנחה לפי הקריטריונים הקבועים בחוק, בסוגי הנחות שונים ועל פי מצבו האישי של מבקש.ת ההנחה. הרשות זכאית להחליט על מתן חלק מההנחות או כל ההנחות המופיעות בתקנות ואת גובה ההנחה המינימאלי והמקסימאלי בהתאם לחוק. בנוסף לכך, משרדי הממשלה זוכים גם הם להנחות הקבועות בחוק, כאשר נכסי משרד הביטחון מקבלים הנחה של 70%, נכסי מרפאות ובתי חולים להנחה של 55% ויתר משרדי הממשלה להנחה של 45%.

ישנם מספר מקורות להכנסות עצמיות: גבייה בגין שימוש בשירותים עירוניים, חוקי עזר, היטלים ואגרות שונות שהרשות יכולה לקבוע:

שירותים עירוניים ודמי שימוש בנכסי הרשות המקומית – מרבית השירותים המוניציפליים, אשר הרשויות מספקות לתושבים, נכללים ומתוקצבים על ידי הרשות וניתנים לתושב ללא תשלום נוסף, וזאת לפי החובות והסמכויות הקבועות בחוק. אולם רשויות שונות מציעות שירותים שונים עליהם הן גובות תשלום, בעיקר בתחומי חינוך, תרבות ורווחה. כללי המנהל התקין מחייבים שרשויות מקומיות יגבו דמי שימוש בהתאם לסמכויות שהוקנו להן כדין. 

חוקי עזר היטלים ואגרות

חוקי עזר, היטלים ואגרות הם אמצעים בעזרתם יכולה הרשות לגבות כספים שיוכלו בין השר להיות מיועדים למימון תב"רים. הרשות המקומית מוסמכת לקבוע חוקי עזר שבאמצעותם תוכל להסדיר חובות וזכויות בתחומה ולגבות תשלומי חובה. חוקי העזר מהווים את מה שנקרא "חקיקת המשנה" (שמשנית לחקיקה הראשית – חוקי הכנסת ופקודות הרשויות המקומיות לסוגיהן), והם מאפשרים הטלת פעולות על בעלי ומחזיקי נכסים כמו: שיפוץ חזיתות בתים, תיקון מפגעים במבנה שמסכן את התושבים וכדומה.

חוקי העזר מתחלקים למספר סוגים מרכזיים: 

1. חוקי עזר שמטרתם מימון של פעולות להתקנת תשתיות שונות, כגון היטל סלילת כבישים ורחובות, היטל שטחים ציבוריים פתוחים או היטל תיעול. חוקי עזר מסוג זה נועדו לקבוע את האופן שבו יחולק הנטל הכלכלי בין תושבי הרשות המקומית במטרה לממן את הקמת התשתיות. 
2. חוקי עזר שקשורים לשירותים שמסופקים לתושבי הרשות המקומית ובגינם משלמים התושבים בגין השירות שניתן להם, לדוגמה: חוק עזר המסדיר גבייה ומימון של שירותי שמירה.

הגבייה בגין חוקי העזר נקראת היטל או אגרה. חלקם מוכרים לפי חוקי הכנסת וחלקם נקבעים לפי החלטת הרשות – כאמור, ההיטלים והאגרות יכולים לשמש כאמצעים למימון התב"רים. אמצעי הגבייה הללו משמשים רק למטרה שלשמה נועדו, כלומר להבדיל מארנונה למשל, רוב הכספים לא נכנסים לקופת הרשות אלא לקופת הקרן המיועדת אך ורק למימון הפיתוח ברשות.

התקבולים הממשלתיים מתחלקים לתקבולים ייעודיים ושאינם יעודיים:

1. תקבולים ממשלתיים ייעודיים – מימון שירותים ממלכתיים, קולות קוראים
2. תקבולים ממשלתיים לא ייעודיים: מענקי איזון, מלוות ואשראי, מענקי פיתוח

תקבולים ממשלתיים ייעודיים – מימון שירותים ממלכתיים, קולות קוראים

הממשלה מפעילה דרך הרשות המקומית שירותים אשר באחריותה, כגון שירותי חינוך, רווחה, קליטת עלייה, השירותים הממלכתיים ממונים באמצעות הסדרים שונים בין המדינה לבין הרשויות המקומיות, בעיקר במודל של מצ'ינג (Matching, מימון תואם), בו קובעים את החלק של המדינה והחלק של הרשות במימון השירות. רשויות מקומיות יכולות להחליט להוסיף תקציב ולהרחיב את השירותים שהן מספקות ממקורות עצמיים. 

מודל נוסף של העברת תקציב ממשלתי לרשויות הוא לפי תמיכות וקולות קוראים – פרסום של משרד ממשלתי לרשויות מקומיות, המציע להם להגיש בקשה למימון פרויקט בתנאים מסוימים. הפרסום מכיל הסבר על הפרויקט המדובר, מטרותיו, אוכלוסיות היעד, תנאי הסף, מגדיר אילו רשויות יכולות להגיש בקשה, גובה הסיוע או המענק המוצע וייעודו וכן את לוחות הזמנים להגשת הבקשה.

תקבולים ממשלתיים לא ייעודיים 

מענקי איזון: מענקי איזון הינם מענקים אשר משרד הפנים מעביר בכל שנה לפי תחשיב של הפרשי הוצאות הנורמטיביות של הרשות המקומית להכנסה הפוטנציאלית של הרשות בהתאם למספר התושבים, וזאת כדי לסייע לרשויות אשר ההוצאות שלהן גבוהות מההכנסות, להישאר במצב יציב כלכלית. המענק מחושב לפי 3 מרכיבים מרכזיים: הפרש בין הוצאות להכנסות, פרעון מלוות (אשראי) וחישוב הוצאות הפנסיה של הרשות המקומית ביחס להתחייבוית הפנסיוניות של עובדים מהעבר.

הפרש בין הוצאות להכנסות: משרד הפנים קובע נוסחה אשר לפיה נקבע התחשיב על גובה המענק שמועבר לכל רשות, לנוסחה מוסיפים נתונים שמתחשבים בהוצאות ובמצב של הרשות, כמו: אשכול המדד החברתי-כלכלי, השונות הכלכלית ברשות, מקדם העדפה בהוצאות חינוך לרשויות עם ריבוי תושבים בגילאי 0-18, מקדם הוצאות רווחה ברשויות אשר כוללות מספר גבוה של תושבים מעל גיל 65, רשויות בקווי עימות ויש"ע, רשויות שנדרשות להוצאות בתחום הקליטה לפי מספר העולים ברשות ועוד. עבור מועצות אזוריות מחשבים גם את מספר הישובים במועצה והמרחק ביניהם. בצד ההוצאות הנתונים הנמדדים הם: הכנסות מארנונה, נכסי מגורים, מספר תושבים, הכנסות עצמיות ועוד. 

מענקי פיתוח: משרד הפנים מעביר בכל שנה תקציב לטובת פרויקטים לפיתוח ורכש ייעודי ברשויות המקומיות. התקציב מועבר בהתאם לקריטריונים ונוסחת הקצאה. תקציב זה כפוף לאישור תקציב המדינה והסכומים מתוקצבים בתקנה תקציבית ייעודית. המענק מיועד לפעולות חד פעמיות או לפעולות רב שנתיות והשקעות מעבר לשנת תקציב ולתחום פעילות מסוים הכולל אומדן תקבולים ותשלומים לאותה פעולה. ההיקפים הכספיים של התב"רים והעובדה שהם עשויים להימשך מעבר לשנה אחת מחייבים תכנון, בקרה ופיקוח הדוקים.

פרעון מלוות – אשראי: רשויות מקומיות רשאיות, בכפוף לאישור שר הפנים ובמקרים מסוימים גם לאישור שר האוצר, ללוות כספים ולקבל אשראי לטווח קצר או ארוך. ההלוואות לטווח קצר מיועדות לפעילות השוטפות של הרשות המקומית בתקציב הרגיל. עבור הרשויות האשראי הוא אמצעי להשקעה בתהליכים שיעדם התייעלות פיננסית/תפעולית בפרויקטי פיתוח שיאפשרו צמיחה כלכלית של הרשות ומתוך כך החזר השקעה בהמשך. יש מספר סוגים של הלוואות שרשות מקומית יכולה לבקש: מלוות לאיזון התקציב השוטף, מלוות לאיזון תקציבי, מלוות לכיסוי גירעון, מלוות לפיתוח, מלוות למיחזור הלוואות, או מלוות למטרות מיוחדות. נטילת אשראי בצורה שאינה מבוקרת עלולה ליצור משבר כלכלי עתידי של הרשות.

על מנת להצליח כנבחר.ת ציבור יש להשקיע מאמצים והכנות לקראת דיונים ותהליכים חשובים שמתרחשים ברשות המקומית. קשה להפריז בחשיבותם של דיוני התקציב וההכנות אליהם בכל מה שנוגע להשפעה שיכולה להיות להם על אוכלוסיית הרשות. חשוב להיות מוכנים לקריאה של התקציב, והבנה מקיפה של תהליך אישורו תסייע לכם להיות מקצועיים ויעילים.

איך קוראים תקציב?

התקציב מונגש בצורה קצת שונה בין רשות לרשות, אך בכל מקום הוא משמר את אותו היגיון מסדר. התקציב כולו מחולק לסעיפים וכל סעיף מקבל מספר זיהוי. מספרים אלה מסודרים לפי נושאים – מהכללי ביותר ועד למפורט ביותר.

המספר הראשון משמאל – ולכן הכללי ביותר – קובע אם מדובר בסעיף של תקציב רגיל (1) או תקציב בלתי רגיל (תב"ר – 2). ששת המספרים הבאים מציינים לפי הסדר: חלקי תקציב, פרקים, פרקי משנה, יחידות תקציב ו- 2 יחידות משנה (רשות). לאחר שבעת המספרים הראשונים תבוא נקודה ואחריה שלושה מספרים שיסמנו את החלק המפורט ביותר על נושא התשלום, לדוגמה: שכר (110), אחזקת רכב (140), עבודות קבלניות (750) ועוד.

דוגמה מתוך תקציב עיריית רמת השרון לשנת 2023 – סעיף שכר שירות וטרינרי

1-714-000-110 – תקציב רגיל(1), סעיף תקציבי(714), פירוט יחידות המשנה(000), סעיף תקציב – שכר (110)

היכרות עם הסימונים הקבועים תסייע בקריאה שוטפת של התקציב. הספרה הראשונה בששת המספרים האמצעיים תהיה 1-5 אם מדובר בהכנסה ו- 6-9 (וגם 0) אם מדובר בהוצאה, לפי הפירוט הבא:6 לדוגמה תהיה הוצאה בפרק "הנהלה כלליות ומלוות", ואם נוסיף לו את הפירוט 2 (שהוא סעיף גזברות), 62 יסמל את הוצאות הרשות בענייני גזברות. כך הפירוט הולך ויורד ברזולוציה עד לנקודה שאחריה כאמור יבואו שלושת הספרות האחרונות ויסמנו את ההוצאה או ההכנסה הספציפית:

דוגמה – הכנסות  – השתתפות הורים בהכנסות בתי"ס על-יסודי תסומן כך:

דוגמה – הוצאות –  שכר בבתי"ס יסודיים יסומן כך:

שימו לב – ניתן לגשת למקרא הסעיפים במדריך לנבחר של משרד הפנים (עמודים 81-84)

התקציב ככלי לקידום מדיניות

התקציב הוא תרגום פיננסי של התכנון המעשי של הרשות המקומית. בהתאם לכך, התקציב מאפשר קביעה של מדיניות וסדרי עדיפות. תקציב הרשות יכול להיות כלי עוצמתי לשינוי, על ידי עריכת סעיפים ויצירת תשתית למדיניות שאתם מנסים ליצור, או מצד שני, מטרה יעילה להתקפה על מדיניות רשות שאתם מתנגדים לה.

התקציב ככלי ניתוח ובקרה

התקציב מבוסס על סדרה של אומדנים, הנערכים על ידי צוות הגזברות בשיתוף עם מינהלי ואגפי הרשות השונים. המסגרת הכללית לוקחת בחשבון שצריכה להיות התאמה בין ההכנסות להוצאות. האומדנים יכולים להערך בצורות שונות, לדוגמה:

• שערוך מהתקציב הקודם עם התחשבות בשינויים במדד המחירים הכללי.
• חישוב מלא של הצורך התקציבי.
• כלים אחרים תוך התאמות למדיניות הרשות.

נצל את ההכנה שעשית

תכין.י שאלות רבות ככל האפשר. לא קיבלת תשובות מספקות בזכות העיון או בפנייה לגורמי המקצוע? העלה.י את טענותיך או את שאלותיך בדיון המועצה.

זמן השאלות הוא לא חלק מזמן זכות הדיבור המוקצב: שאל.י כמה שאלות שצריך.

הכן הצעה חלופית

ככל שיש לך מחלוקת עם התקציב או אחד מסעיפיו, הכן.י הצעה חלופית לכולו או לסעיפים מסוימים מתוכו. 

השקע.י בהצעה מפורטת עם היתכנות ופירוט כלכליים והעלה את הצעתך לדיון ולהצבעה.

משימה ראשונה: בקשו לראות את התקציב הקודם ואת הדו"ח הכספי של הרשות המקומית.

הסבר: קריאה בתקציב הקודם תאפשר לבחון את ההוצאות וההכנסות השונות ולפיהם לזהות גם מדיניות שהרשות ניסתה לקדם (או לחילופין לזהות שלא קודמה שום מדיניות). הדוח הכספי של הרשות הוא דוח שנתי, מבוקר ע"י רו"ח חיצוני שמשרד הפנים ממנה והוא מהווה את התקציב בפועל של שנת הכספים הקודמת. באמצעותו תוכלו לזהות נקודות רבות שיחסכו את העבודה בשעה שתתפרסם טיוטת התקציב רק 10 ימים לפני הדיון עליה במועצה.

תוכלו למשל לזהות פערים משמעותיים בין התקציב המוצע לדוח השנתי של שנת הכספים הקודמת ולהכין שאלות לדיון. פערים כאלה יכולים להצדיק הקטנת תקציב לטובת סעיפים שאתם מנסים לקדם. פעולה נוספת שבחגורת הכלים שלכם היא הגשת שאילתות (הסבר על הגשת שאילתה – במסמך כלי עבודה לחבר.ת מועצה).

משימה שנייה: עברו על טיוטת התקציב שהוגשה, השוו אותה למה שאתם יודעים כבר מהתקציב הקודם והכינו שאלות והסתייגויות, למשל:

• מה מצדיק את הפער בתקצוב תנועות נוער בין השנה לשנה הקודמת?
• מה המדדים לפיהם אנחנו בודקים את הצלחתה של התוכנית לשיפור פני העיר, ואיך התקציב מוודא פיקוח על הצלחת הפרויקט?
• מדוע להמשיך לתקצב פרויקט שכשל במשימות שהונחו לפניו על ידי העירייה?
• מדוע אנו ממשיכים לתקצב את פרויקט "רחובות מוארים" בארבעה מיליון ש"ח כשלפי הדו"ח הכספי, משתמשים בו רק בשלושה מיליון ש"ח?

משימה שלישית: בדקו את התקציב: מול תקציב שנה קודמת או מול ההוצאות בפועל (הביצוע) בשנה האחרונה.

חפשו חריגות, טעויות באומדנים והשפעות שינויי מדיניות על התקציבים. הבנה של פערים אלו נותנת כוח ויכולת להשפיע.

למשל: אם גילית שהיה חיסכון בהוצאות המים לגינון בשנה קודמת לעומת מה שהוקצב והתקציב לשנה הזו לא הוקטן בהתאם ומצד שני את.ה רוצה להגדיל את תקציב תנועות הנוער,  תוכל.י להציע שינוי תקציבי בין שני סעיפים אלו ללא הפרת האיזון התקציבי.

ככל שתרצה.י לברר פרטים, והואיל וטיוטת התקציב צריכה להיות מונחת לפני חבר.ת המועצה 10 ימים לפני הדיון במועצה, תוכל.י לברר פרטים רבים שיאירו את המבוך שלפניך באמצעות בקשה לזכות עיון (הסבר על זכות עיון – במסמך כלי עבודה לחבר.ת מועצה)  .בבקשת האומדנים השונים ששימשו בסיס לתקציב ולא הונחו בפני המועצה.