תהליך שימור יישובי – למה זה חשוב ליישוב?

1. שמירה על זהות מקומית ("רוח המקום") גם בהתמודדות עם חילופי דורות או איומים חיצוניים כמו הגירה מאסיבית או חורבן פיזי. פיתוח מוטה שימור.
2. קידום נרטיבים מרכזיים החשובים למתיישבים ועיגונם במסמכים רשמיים ואף כאלו בעלי מעמד משפטי. הבטחה לשנים קדימה של השליטה של הקהילה על המרחב.
3. ייעול משאבים קיימים וניצול משאבים אפשריים שקיימים בארסנל הכלים בעולם השימוש. הזדמנות לרתום לתהליכי השימור גורמים חיצוניים משמעותיים (בהעברת תקציבים או בהכרה רשמית לשימור).
4. הזדמנות לקשר בין דורי ויצירת אפשרויות לתקשורת בין החיים ההיסטוריים במרחב ובין שגרת החיים היום. תהליך חברתי קהילתי מגבש.
5. יצירת מרחבים חיים שמהווים שימור, הנצחה וזיכרון. דגש על שימוש מחודש (REUSE) של מרחבים המעניקים פרשנות מודרנית לשימושם, ולא רק יצירת מוזיאונים. אפשרות ליצירה של מרחב חדש ללא מחיקה של העבר.

השחקנים:

מושגי יסוד

1. עתיקות – כל מבנה / מתחם המשויך היסטורית לתקופה המוקדמת לשנת 1700 העבודה צריכה להיות במסגרת חוק העתיקות ולא דרך המועצה לשימור אתרים (לא משנה את אופן ההתייחסות הסטטוטורית והחברתית).
2. רשימת שימור – לפי התיקון הרביעי לחוק התכנון והבניה ההתייחסות היא לרשימה שעברה אישור של וועדת שימור פנימית של הישוב לאחר ביצוע סקר שימור. ולכן נבדיל במסמך בין "רשימת שימור מוקדמת" ו"רשימת שימור רשמית".
3. וועדת שימור – לפי התיקון הרביעי לחוק התכנון והבניה וועדת שימור היא וועדה הכפופה לוועדת התכנון המקומית (וועדות תכנון בישובים קטנים אינם רשמיות ובמקרים אלו ההתייחסות היא לוועדה במסגרת המועצה / וועדה מרחבית). ולכן נבדיל במסמך בין "וועדת שימור פנימית" ל"וועדת שימור רשמית".
4. מבנה לשימור סטטוטורי – מבנה שהוכר כמבנה לשימור בתכנית בניין עיר (תב"ע). רק על מבנים אלו יחולו החוקים המשפטיים הרשמיים בהתמודדות עם מבנה לשימור.

שלב 1 | כינוס וועדת שימור פנימית ביישוב

יצירה והפצה של קול קורא לכינוס וועדה של נציגי ציבור שתדון בנושא השימור. הוועדה תיפגש לאורך כל תהליך השימור (יתכן ומדובר במספר שנים) ולכן חשוב שתילקח ברצינות ובאחריות המתבקשת. גודל הוועדה המומלץ הוא 10 אנשים, בהנחה שהמספר וההרכב הסופי יקטן ויתייצב לאורך המפגשים.

לוועדה אין מעמד סטטוטורי ומדובר במסגרת התנדבותית. היא יכולה להיות כפופה לוועדת התכנון או להנהלת הקהילה – כל יישוב לפי הרואה לנכון במסגרתו. הוועדה תתכנס, תדון, תמליץ ותקבל החלטות ברמה המוגדרת לה.

דגשים לקראת הפצת קול קורא והרכבת היושבים בוועדה

• חשוב שהיושבים בוועדה יהיו ממגוון גווני האוכלוסייה ביישוב: גילאים, גברים ונשים, בני המקום ושאינם, בעלי משפחות ויחידים. מכיוון שמדובר בנושא בזיקה היסטורית, ניתן דגש מיוחד לייצוג הגיל הבוגר אך יש לשים לב כי לא מדובר ברצון להתפרקות על העבר ולכן חשוב שהוועדה לא תורכב רק מאנשים מבוגרים ויתקיים איזון של ייצוג הולם ונאמן לחלקם היחסי ביישוב.
• חשוב מאוד שחלק מהיושבים בוועדה יהיה בעלי מקצוע בעלי זיקה בתחום. בדגש על בעלי מקצוע בעלי הכשרה פורמאלית או עבודה נוכחית בתחום השימור. לדוגמא אדריכלי שימור, עורכי תיקי תיעוד, מרכזי תחום המורשת בישוב וכו'. גם אם אין אנשים העונים להגדרה זו ביישוב – יש לשאוף לנוכחות של מספיק נציגים מקצועיים בוועדה (מומלץ לפחות 3). כמו כן חשוב שיהיו נוכחים בוועדה בעלי תפקיד רלוונטיים בישוב – מרכז וועדת תכנון, מנהלי קהילה וכד'.
• חשוב להפיץ קול קורא עם תאריך מפגש קבוע ולמנוע מצב של "מתעניינים בתחום" אך ללא פניות או יכולת להתחייב. לדוגמא מפגשים אחת לחודש ביום ושבוע קבועים בשבוע (בדומה למפגשים של וועדות ציבוריות אחרות).

המפגש הראשון של הוועדה –

המפגש חשוב להסברה על התהליך, המהלך הפרוצדורלי לצד הכרה בחשיבות הקהילתית, הפוליטית והערכית. הבנה של מושגי יסוד והבדלים בין המסלולים השונים. לא מדובר ב"קבוצת חשיבה" אלא בוועדה מקצועית עם מטרות עבודה. ולכן חשוב שהמפגש יהיה קוהרנטי וברור, ושלא ימשך זמן רב מדי.

שלב 2 | יצירת רשימת שימור ראשונית

יצירת רשימת שימור ראשונית (לא פורמאלית) הכוללת את המבנים והמתחמים שעלו במפגשי וועדות השימור ביישוב. בהכנת הרשימה מומלץ להתייעץ עם בעלי עניין נוספים שלא בהכרח בחרו להצטרף לצוות השימור (אוכלוסייה מבוגרת, אנשי תכנון, "משוגעים לדבר" שאחראים על מבנה מסוים וכו').

בהכנת הרשימה יש להתייחס לשיקולים כמו ערכים אדריכליים (מתכנן מפורסם, שייכות סגנונית נכרת, פרטי עיצוב ייחודיים), ערכים היסטוריים-לאומיים (המתחברים להיסטוריה הישראלית או יותר בהסתכלות רחבה יותר), ערכים היסטוריים-מקומיים (נקודות ציון משמעותיות בהיסטוריה המקומית), ערך שימושי כיום ובעבר, היתכנות לפיתוח (לרבות מצב פיזי) וכן כל סט ערכים נוסף אשר רואים לנכון.

רשימת השימור יכולה לכלול שלושה סוגים של קטגוריות לשימור:

1. מבנים: מבנה העומד בפני עצמו ובעל גבולות מוגדרים.
2. מתחמים: אזור הכולל מספר מבנים ושטחים פתוחים. כמו אזור מרכז המשק, אזור החינוך וכו'.
3. סדרות: מספר מבנים שנבנו באותו סגנון / אותה תקופה / אותו מתכננ.ת וחשיבותם השימורית מתקיימת מעצם היותם חלק מסדרה. הסדרה יכולה לכלול שתי רשומות ומעלה.

כל רשומה תקבל ציון לפי החלוקה הבאה:

סה"כ מומלץ לקיים חלוקה ל3 דרגות: [דירוג מהמחמיר אל המקל]

• רמה א / A – (ציון מעל 50)
  • הגדרה: מבנים בעלי ערך רב.
  • השלכות עתדיות: איסור הריסה. כל בקשה לשינוי או שיפוץ מחייבת תיק תיעוד.
• רמה ב / B – (ציון 20-50)
  • הגדרה: מבנים בעלי ערך בינוני.
  • השלכות עתידיות: כל התערבות במבנה מחייבת התייחסות לנושא השימור, לא פורמלי.
• רמה ג / C – (ציון מתחת 20)
  • הגדרה: מבנה בעל ערך זיכרון (לאו דווקא מבני).
  • השלכות עתידיות: הנצחת זיכרון המבנה ולאו דווקא המבנה עצמו. יצירת פרוגרמת שימור פתוחה (פסל סביבתי / סרטון / שימור שם וכו').

שלב 3 | יצירת מסמך "סקר שימור" רשמי

סקר השימור מתבסס על רשימת השימור המוקדמת שנערכה בשלב הקודם. הוא מפרט עבור כל אחת מהרשומות פרטים נוספים ומעניק תמונת מצב לעת עריכתו. סקר זה מהווה בסיס לכל עבודה עתידית שתעשה בתחום השימור ולכן חשוב שייעשה ברצינות ובמקצועיות המתבקשת.

מומלץ לשכור איש מקצוע לעריכת סקר זה (על פי רוב אדריכל שימור). זה יהיה בקשר עם הרפרנט מטעם הישוב וכן עם גורמים רלוונטיים נוספים בישוב (מנהל הארכיון, מרכז וועדת התכנון מקומית) ומחוץ לישוב (המועצה לשימור אתרים, וועדת שימור בוועדת תכנון – במידה והיא לא ביישוב עצמו) וכו'.

את הנספח ניתן להכין כנספח לעריכת תב"ע לישוב – כמפורט בשלב 4, או להכין אותו כמסמך עצמאי.

כרטיסיית שימור לדוגמא:

שלב 4 |  יצירת נספח שימור רשמי ליישוב

נספח השימור הרשמי מהווה "יישור קו" בנושא השימור היישובי. הוא מסמך מקיף מאוד וכולל מרחב מגוון של נושאי תוכן. כמו כן הוא כולל חקירה היסטורית מעמיקה של היישוב, האזור הגיאוגרפי, המרחב הפיזי והסביבה הבנויה. נספחי שימור מוצלחים משמשים את היישוב לא רק בנושאי שימור מבנים אלא בכל עבודה היסטורית חברתית, קהילתית וייצוגית. לאור כל אלו מומלץ לכל יישוב להשקיע ולייצר מסמך מקיף שכזה. יחד עם זאת, לאור העבודה הרבה וההיקף הרחב שהוא דורש יש לקחת בחשבון כי עריכת מסמך כזה עלול לקחת זמן לא מבוטל, וכן עלות הכנתו תהיה בהתאם.

בעת הכנת תכנית מתאר כוללנית ליישוב, מקובל לערוך ולהשקיע במסך כזה. ישנן וועדות מחוזיות שדורשות את נספח השימור כתנאי להגשת התכנית הכוללנית ויש כאלו שאינן – חשוב לבדוק מה רלוונטי לישובכן.ם. יחד עם זאת, ניתן להכין את נספח השימור גם לא בעת הכנת תכנית מתאר כוללנית, ואף לאשר אותה באופן עצמאי כתכנית נפרדת.

שימו לב – המטרה היא כי לנספח יהיו הכשר סטטוטורי ולכן הוא שיגדיר באופן רשמי מהם "מבנים לשימור". מהלך זה הוא בעל השלכות רחבות. מבנים המוכרזים לשימור באופן רשמי (סטטוטורי) בתכנית המתאר מחייבים מהלך תכנוני לפי חוק – לרבות הכנת תיק תיעוד מקדים ותיק תיעוד מלא, לאישור וועדת המשנה לשימור בוועדת התכנון המקומית. בעבר היו מקרים כי העובדה שמבנים הוגדרו באופן רשמי כמבנים לשימור אשר חייבו יצירת מהלכים עוקבים היו לרועץ בתהליכי פיתוח של הישוב.

מנגד, כאשר מבנה מוכרז לשימור באופן רשמי הוא מקבל מעבר להכרה בחשיבות גם הגנה תכנונית. לא ניתן לפגוע בו ולהרוס אותו ללא התייחסות מספקת לנושא השימור. במקרים מסוימים מדובר ממש ב"הצלה" של מבנים, שללא היותם מסומנים לשימור היו יזמי הפיתוח הורסים אותם ללא כל רגישות למשמעות ההיסטורית שלהם במקום.

לאור כל אלו, מומלץ לגשת להכנת נספח שימור רשמי ברגישות ובמקצועיות המרבית.

נספח השימור יוכן על ידי בעל מקצוע, על פי רוב אדריכל שימור המתמחה בכך. עורכי התיק יכולים להיות בעלי זיקה למרחב התכנון (בני המקום) ויכולים שאינם. בכל מקרה חשוב שיעבדו בתקשורת מלאה עם רפרנט השימור של היישוב.

נושאים מרכזיים בנספח השימור:

• האזור:
  • סקירת מצב קיים
  • רקע טריטוריאלי היסטורי, לרבות מפות וצילומי אוויר וכן אישיים בולטים.
• המקום:
  • מידע כללי על הישוב
  • מצב סטטוטורי קיים. בקנה מידה הולך וגובר מהישוב, המועצה האזורית (במידה וקיים), המחוז ואף סקירה של תכנית מתאר ארציות רלוונטיות.
  • תחקיר אדריכלי – התפתחות הישוב.
  • תחקיר נופי – התפתחות יחידות הנוף.
• סקר מבנים רשמי– זיהוי מבנים ומתחמים לשימור:
  • מיפוי (תשריט).
  • כרטיסיות השימור.
• המלצות עתידיות.

שלב 5 |  כתיבת תיק תיעוד מקדים + כתיבת תיק תיעוד מלא

שלב זה חל באופן מחייב על כל מבנה אשר הוכרז "לשימור" לפי חוק. בעת כל הגשת בקשה להיתר בניה עבור המבנה או המתחם / האזור אליו הוא משתייך מחויב בעריכת של תיקים אלו. אלו מוגשים לוועדת המשנה לשימור בוועדה המקומית לתכנון ובניה (לרבות בוועדות קטנות מדובר ברפרנט שימור) ומותנה באישורם על מנת לקבל תוקף.

יחד עם זאת, מומלץ להכין תיק תיעוד מקדים ו/ או מלא על כל מבנה שמיועד לעשייה הכוללת שימור, גם אם לא הוכרז לשימור באופן רשמי. אין חובה לקבל הכשר סטטוטורי לשם ביצוע התיקים.

תיקי התיעוד נועדו לסקור "מצב קיים" בקשר למבנה / מתחם הנסקר. הם בוחנים את ההתפתחות ההיסטורית, הקמה ושימוש לאורך השנים ומתעדים ו"מקפיאים בזמן" את המצב הקיים, נכון לעת עריכתם.

תיקי התיעוד הם גורמי מפתח טרם יציאה לביצוע הקשורים למרחב השימור. ובנוסף, יש להם חשיבות רבה כדי להשיג תרומות ולגייס שותפים חיצוניים לתהליכי השימור היישובים.

חשוב שהתיקים יבוצעו במקצועיות המקסימלית ולכן חשוב שיבוצעו על ידי בעלי מקצוע מתאימים לכך – אדריכלי שימור / בוגר תואר ראשון בשימור, בעלי ניסיון בתיעוד וכתיבת תיקים. עורכי התיק יכולים להיות בעלי זיקה למרחב התכנון (בני המקום) ויכולים שאינם. בכל מקרה חשוב שיעבדו בתקשורת מלאה עם רפרנט השימור של היישוב ומקדמי הפרויקט התכנוני מטעמו.

תיקי התיעוד דורשים חקירה מעמיקה לחומרים היסטוריים ולכן חשוב שיהיה לעורכיהם נגישות  מלאה לארכיון המקומי, ארכיון התכנון בוועדת התכנון המקומית, מקורות נוספים בתחומי התוכן הנסקרים (חינוך, תרבות, חקלאות וכיו"ב) וכן אפשרות לראיונות עומק עם גורמים מקומיים הנוגעים בדבר.

סיכום ההבדל בין תיעוד מקדים ותיעוד מלא, מתוך המסמך: הנחיות בנושא שימור, תיעוד מקדים ותיק תיעוד, אוגדן הנחיות מנהל התכנון, מרץ 2008. בהמשך המסמך ניתן למצוא את כל הפירוט הנדרש להיות כלול בתיקים אלו.

שלב 6 | יציאה לביצוע – פרויקטים נבחרים

השלב האחרון והמרגש מכולם הוא פרויקטים תכנוניים ממוקדים הנוגעים למבנים או מתחמים לשימור. הפרויקטים הללו יכולים להיות במגוון רחב של תחומים הנוגעים להיסטוריה של הישוב: מבני הציבור המרכזיים כמו חדר האוכל, מבנה ההנהלה ומבני התרבות, מבני חקלאות משמעותיים, מבני החינוך הראשונים והמרכזיים, מבני המגורים הראשונים והסמליים[1], מרחבי נוף בולטים וכן הלאה.

• תהליך שיפוץ של מבנה לשימור לא מחייב הליך מוקדם של הגדרתו לשימור באופן רשמי או קיומם של תיקי תיעוד אך מומלץ למצות את האפשרויות לעריכת תיקי תיעוד טרם היציאה לביצוע.
• חשוב כי בעל המקצוע אשר יעסוק בשיפוץ המבנה יהיה בעל הכשרה בנושא שימור או זיקה לתחום.
• חשוב להגדיר "פרוייקטור" ייעודי מטעם הישוב לאירוע, גם באם מדובר ביזמות עסקית של גורם חיצוני לישוב. פרסום שמו של הפרוייקטור בקהילה ייצור מוקד אחד לשאלות והשגות אך גם להצעות לשיתוף פעולה עתידי.
• ניתן ומומלץ לייצר הליכי "שיתוף ציבור" בכל עת, החל מגיבוש הרעיון הראשוני לתהליך.

הגדרת פרוגרמה:

לרוב תהליך שיפוץ של מבנה לשימור מגיע מתוך צורך קהילתי להשמיש את המבנה מחדש או צורך חברתי לשמור ולהגן על שהיה. חשוב לגבש בשלב מוקדם פרוגרמה רעיונית הכוללת את השימושים המיועדים במבנה לאחר השיפוץ. על פי רוב, מומלץ לחשוב על המבנה כ"מרחב חי" שימשיך לקיים פעילות דומה לזו שהיה מיועד לה במקור אבל בפרשנות מודרנית המתאימה לאורך החיים הנוכחי. כך לדוגמא שימור של היותר המקום מקום מפגש קהילתי, מפגש רב תרבותי אך דווקא כזה המיועד לגיל הצעיר, שימור של היות המקום מרחב יצרני לפרנסה או אפילו שימור של היות המקום מוקד לחיבור בין היישוב לבין מרכזים דומים לו בישובים אחרים. הפרוגרמה יכולה לכלול חלקים "מוזיאוניים" כמו קיר תצוגה, הסבה של תמונות להדפסים על הקירות וכן הלאה – ניתן לחשוב באופן יצירתי לשלב אלמנטים אלו בתוך הפרוגרמה החדשה.

גיוס מקורות מימון ושותפים לדרך:

שילוב של גופים כמו המועצה לשימור אתרים, קרן מורשת של משרד ראש הממשלה, הקרן הקיימת לישראל וכן גופים פרטיים הקשורים לנושא הפרויקט יכולים לקדם את התהליך באופן משמעותי וכן לתרום למציאת מקורות מימון נוספים. חשוב לשים לב מה "המחיר" של שילוב גורמים אלו – מה מידת החזקה העתידית שלהם בשיפוץ ומה הדרישות הפרוגרמתיות.

יש לשים לב כי מקורות רבים דורשים "מאצ'ינג": התאמת גובה ההשתתפות לגובה המימון העצמי.

יצירת תכניות עבודה והליך השיפוץ עצמו:

כמו בכל פרויקט תכנון, יש להכין כתב כמויות מפורט וכן "גאנט" עבודה ידוע מראש לכל שלבי ההליך, לרבות שלבי עיצוב הפנים, ההנגשה והאבזור וכמובן האכלוס. יש להקפיד על העסקה של בעלי מקצוע מתאימים בכל עת. במהלך השיפוץ מומלץ לקיים דיווח שוטף לקהילה על הנעשה.

–  – – – –

[1] במבני מגורים יתכן כי היה תהליך שיוך של הקרקע והיא נמצאת כרגע בבעלות פרטית. במקרים אלו חובה חוקית לפעול בשיתוף פעולה מלא עם בעל הקרקע הנוכחי.

אדר' נעה חגי גרוס – יוזמה וניהול הלמידה: כתיבת המדריך, בניית הסילבוס והדרכה

גיא מלל – יועץ תיירות  –  הגדרת פרוגרמות ויעדים טרם יציאה לעשייה בפועל

אדר' רותי ליברטי שלו – אדריכלית מומחית בתחום השימור

עומרי רון – רכז התשתיות של קיבוץ משמר העמק  – מקרה בוחן "הבית הגדול" בקיבוץ משמר העמק ועשייה קהילתית בתחום השימור