בקצרה, זכות העיון לחברי המועצה חלה על יומן המנכ"ל ודמויות מנהליות בכירות ברשות, ועל העירייה לספק למבקשים לעיין בה בהתאם לחוק- עם זאת, ייתכן ויושחרו פרטים אישיים בטרם העברת המידע.
סעיף 140(א) לפקודת העיריות [נוסח חדש] מאפשרת לחברי המועצה לדרוש לעיין בפנקסי העירייה ומסמכיה. תכליתו של החוק כפולה: להעניק לחבר המועצה כלים למילוי תפקידו הציבורי ולביקורת אפקטיבית על פעילות הרשות מחד, ולקדם שקיפות בפעולה הרשות הציבורית מאידך. על כן, גורסת הפסיקה שיש לפרש את הסעיף בהרחבה, ובמיוחד כשהמבקש יושב באופוזיציה.
בית המשפט אף הבהיר בעבר שדינו של רישום דיגיטלי של פעילות במסגרת תפקיד ציבורי זהה לזה של מסמך פיזי, כך שאין ספק שיומן הרשות נכלל בתוכו. אף על פי שיומנים מעין אלו עשויים לכלול מידע החוסה תחת צנעת הפרט, אין בסמכותה של הרשות לסרב באופן גורף לזכות העיון, ועליה לאזן בין האינטרס הציבורי לבין פרטיות: מנכ"ל רשות מקומית הוא עובד ציבור בכיר, ויש חשיבות ציבורית מובהקת לאופן בו הוא פועל בניהול הרשות. הפתרון עשוי לכלול השחרת פרטים אישיים (כגון פגישות רפואיות או משפחתיות), כל עוד ניהול זמנו, סדר יומו והגורמים עימם נפגש בעל התפקיד הציבורי גלויים למעיין.
כמו כן, נציין שבית המשפט הורה על פרסום יומני מנכ"ל רשות מקומית בעבר בתגובה לבקשות חוק חופש מידע, דוגמת זו של עמותת הצלחה לעיריית ירושלים, וקל וחומר שמידע העומד לרשות הציבור חל תחת זכות העיון לחברי המועצה.