אחת מדרכי הפעולה המשמעותיות ביותר שעומדות בפני הרשויות המקומיות היא מתן הקצאות קרקע או מבנים ללא תמורה כספית עבור ארגונים וגופים שעובדים בשטח הרשות. אפשרות זו מעמידה לזכות הציבור תשתיות בחינם המשמשות למגוון נושאים. תוכן המגוון הזה לא קבוע בחוק אך הוא קשור לקטגוריות שנקבעות על ידי המועצה בתקציבי הרשויות. דרך הארגונים השונים שמוכיחים למועצה את חשיבותם לרווחת הציבור ומציגים את אופי פעילותם, הרשות יכולה לספק לאותם גופים הקצאה של שטח או מבנה שבבעלותה, בהתאם לאישורה של מועצת הרשות ובהתאם לתהליך המפורט במסמך זה.

• למה זה מעניין

ההקצאות הן כלי משמעותי מאוד ביד הרשות בכדי לעצב את הפעילות בשטחה. בשימוש בכלי זה תוכלו להכניס ארגונים ופעילויות חיוביים לרשות ומנגד תוכלו לעמוד כשומרי סף הן נגד ארגונים שליליים והן נגד שימוש לא צודק ושיוויוני במנגנון ההקצאות.

1. למה נוהל הקצאות קיים?

• אפשרות להקצאת קרקע / מבנה לגופי חברה אזרחית על מנת לקיים את פעילותן למען הציבור.
• שקיפות ומעורבות ציבורית בחלוקת משאבי ציבור.
• קידום השקפות עולם – זה מובלע בתוך הנוהל, אך בפועל זה כלי מרכזי של רשות מקומית לקדם את מה שהיא מאמינה ורואה לנכון (בעיר עם השקפות יותר דתיות נראה יותר ישיבות, בעיר חילונית וליברלית נראה יותר מבנים לתנועות נוער).

תהליך ההקצאות עובר בשלוש ערכאות: 1) מועצת הרשות שתמנה ותאשר את דבר ההקצאה 2) הוועדה המקצועית להקצאות, שתדון בתבחינים ובבקשות להקצאה. לאחר גמר התהליך מצד הרשות שיכול לעבור גם בועדת משנה אופציונלית שתדון ותפקח גם היא, יידרשו ההמלצות ל-3) אישור שר הפנים. התהליך פועל מתוקף חוזר מנכ"ל משרד הפנים 5/2001 וההקצאות כפופות הן לנהלי משרד הפנים והן לתבחינים ופרוגרמה שנתית שנקבעים כל שנה על ידי ועדת ההקצאות ומועצת הרשות בהתאמה (אישור שר הפנים להקצאה נדרש רק במידה וההקצאה היא ליותר מ5 שנים).

> ועדת ההקצאות היא האחראית מטעם הרשות על כל תהליך ההקצאות והיא קיימת מתוקף פקודת הרשויות בכל רשות ורשות.

חמשת חברי הועדה ממונים על ידי מועצת הרשות והם מנכ"ל/ מזכיר (או נציג מטעמם עובד הרשות)/ עובד בכיר ברשות שמונה לכך על ידי ראש הרשות; גזבר או נציג מהגזברות; יועמ"ש או נציג מהלשכה המשפטית; מהנדס הרשות או נציג ממחלקת ההנדסה ומנהל מחלקת הנכסים או עובד האמון על תחום זה.

• אסור למנות חבר ועדה שיש לו עניין אישי בהחלטות הועדה
• אסור לקיים ישיבה ללא היועמ"ש, וכל חוו"ד שלו מחייב את הועדה
• לכל ישיבת הקצאה יגיע האחראי מטעם הרשות שמחלקתו נוגעת לתחום ההקצאה

> פרוגרמה. כל רשות אמונה (במסגרת האחריות של ועדת התכנון המקומית) על הכנת פרוגרמה עירונית לשטחי ציבור. פרוגרמה זו היא למעשה תיאור מפורט של שטחי הציבור ביחד עם הייעוד הספציפי שלהם. כל הקצאה צריכה לקחת בחשבון את הפרוגרמה: בין אם על ידי מילוי ייעוד שנקבע בה ובין אם בצורך לשנות את הפרוגרמה כך שתתאים להקצאה הרצויה. הפרוגרמה צריכה לא לסתור את תכניות המתאר (שמפרטות תוכניות כלליות לאיזורים, כמו למשל איסור על בניה מעבר לשלוש קומות בשכונה מסוימת). שימו לב שבמידה ובפרוגרמה לא מופיע סיווג מסוים של מבנה/ מופיע אך במפתח לא רלוונטי למספר התושבים / לפריסה הנדרשת בעיר, זה עלול להוות בעיה בהמשך הדרך כשתרצו לקדם הקצאה למבנה כלשהו.

> ספר הקצאות. כל רשות מחויבת לעקוב אחר ההקצאות שהיא מחלקת, לרכז את כל החומר בספר הקצאות ולפרסמו לעיון הציבור. רשות שמעוניינת בשקיפות תציג בספר ההקצאות מידע רחב ככל הניתן כמו תאריך תחילת ההקצאה, תאריך סופה, אישור מפקח על שימוש ראוי בהקצאה, בקשות להארכת זמן לפיתוח הקרקע, הערות כלליות לחיוב או לשלילה על כל גוף זוכה וכן הלאה. כל פירוט כזה יסייע לועדה לתמוך או לדחות בקשות חוזרות. לדוגמה, אם גוף מסוים משתמש בשטח שהוקצה לו למטרות שלא לכך קיבל אותו, מן הראוי שדבר זה יוודע במסגרת הספר. מקסימום 30 יום לפני כל דיון הקצאה, ספר ההקצאות חייב להתעדכן.

> התבחינים נקבעים על ידי ועדת ההקצאות ומאושרים על ידי המועצה. התבחינים הם הקריטריונים שרק לפיהם אפשר להקצות והם נקבעים עוד לפני פרסום הקול הקורא לבקשת הקצאה. באמצעות התבחינים שיקבעו, הרשות יכולה לשרטט כללים וקריטריונים ערכיים, כמו למשל שוויון. כמו כן, היא יכולה לקבוע כללים ספציפיים יותר שיבטאו את העדפות המדיניות הייחודיות שלה.

משרד הפנים פרסם נוהל כללי שבמהלך קביעת התבחינים צריך לקחת בחשבון. הקריטריונים כוללים את הנקודות העיקריות הבאות:

• התבחינים יקבעו "תנאי סף מינימליים אשר יבטיחו ניצול מיטבי של הקרקע, עבור הצורך הציבורי אשר נקבע". בנוסף, הגוף שקיבל את ההקצאה מחויב בשימוש ובפיתוח הקרקע בהתאם לתנאי ההקצאה ואם בתוך 3 שנים לא עשה כן, ההקצאה תבוטל ואי קיום ההתחייבות ירשם בספר ההקצאות. כהמשך ישיר להנחיה זו, כאשר יש מספר בקשות שמתחרות על אותה מטרת הקצאה, תקבל זו שתעשה שימוש מירבי בשטח – בין אם בזמן שימוש ובין אם בגודל קהל היעד.
• התבחינים מחייבים חוקית – אסור להקצות לשימוש שונה ממטרת ההקצאה הרשמית ואסור לגוף להשתמש בהקצאה שלא למטרה המוצהרת, או להעביר אותה, או לעשות בה שימוש פוליטי.
• הפרוגרמה מחייבת חוקית – חובה לשנות אותה אם רוצים להקצות למטרה שונה.
• הקצאה לא תעלה על 25 שנים (עם 2 אפשרויות הארכה שלא יעלו על 10 שנים לכל אחת), ויערכו דיונים חוזרים לבחינה מחודשת. אך צריך להבין כי הקצאה לתקופה הארוכה מ5 שנים מחייבת הסבר מנומק מאוד, על הוועדה להסביר מדוע החליטה לתת תקופה ארוכה שכזו. לרוב יהיה מדובר במתן קרקע שאינה מפותחת שדורשת מהגוף נושא ההקצאה לפתח ולבנות בקרקע, ועל כן מאושרת לו הקצאה מקסימלית. 

כשמתקבלת בקשה להקצאה, או כשהרשות עצמה מחליטה להקצות קרקע או מבנה, ועדת ההקצאות תתכנס, תדון בבקשה ותבחן אותה לאור הכללים האמורים לעיל בעזרתו של היועמ"ש לרשות. 

• הועדה תפרסם בציבור הודעה ותזמין את הציבור להגיש בקשות נוספות בתוך 60 ימים ממועד הפרסום.
• הועדה תוציא פרסום שני בה תודיע לציבור על הגופים המבקשים ותאפשר כך להעלות התנגדויות בתוך 45 ימים ממועד הפרסום.

אם הוגשו התנגדויות, הועדה תדון בהן ותתייעץ הן עם המתנגדים עצמם והן עם גורמים רלוונטיים מהרשות ותחליט כתוצאה מכן מה להמליץ.

הועדה תגבש רשימת המלצות שמדורגת לפי סדר העדיפויות שנובע מהכללים והתבחינים ותגיש אותה למועצת הרשות.

כל החומר שנאסף הכולל את הבקשות, ההמלצות, החוו"דים המקצועיים, המלצת הועדה והמלצת ועדת המשנה וכל דבר רלוונטי אחר יעברו לעיון ולאישור מועצת הרשות.

הפרוצדורה אמנם מכוונת למקסימום של חלוקה שוויונית, שקיפות והתנהלות מנהלית תקינה, אך חברי מועצה וראשי רשויות נוטים לפרש את הערכים הללו בצורה שונה. לפיכך נבחרי ציבור שמעוניינים לקדם ערכים דמוקרטיים ברשות המקומית, צריכים להיות ערים לכוח של הוועדות ושל התבחינים גם בשביל לוודא שהערכים הדמוקרטיים נשמרים וגם בשביל לקדם יוזמות משלהם.

במהלך תהליך קבלת ההחלטות, שאלו את עצמכם: 

• האם אחד מהחברים בין אם בוועדה המקצועית, המשנה ובין אם במועצה – קשור בצורה כלשהי לגוף הנידון? האם הוא נמנע מהצבעה כדי למנוע ניגוד עניינים?
• האם הופעלו לחצים על חברי הוועדה שאינם ענייניים? האם השתתף גורם שאינו רשאי להשתתף בישיבות?
• האם ארגונים מסוג מסויים מקבלים הקצאות בכמות לא פרופורציונלית בהשוואה לאחרים והאם הפער מוצדק?
• האם ארגונים שתומכים באוכלוסיות מצומצמות מקבלים עדיפות על ארגונים שתומכים באוכלוסיה רחבה יותר? והאם זה נובע משיקולים של צמצום פערים או דווקא של אי-שוויון?
• האם כל התהליך וההודעות לציבור פורסמו בזמן ובבמה שמוכרת ונגישה לציבור?
• האם לגופים שקיבלו הקצאה יש יכולת לתחזק את המבנה / להקימו?
• האם יש הקצאות דומות באותה השכונה? האם לא נכון יותר לאפשר לפעילות אחרת להשתמש בנכס / בשטח זה?

> ועדת המשנה היא כלי פוליטי חשוב והזדמנות טובה להשפעה עבור חברי מועצה, מכיוון שהוועדה להקצאות היא כאמור לעיל מקצועית וחבריה ידועים מראש. בוועדת המשנה – שגם אם לא נפתחה כזו, אתם יכולים לדרוש את הקמתה – ניתן לדון בהמלצות ועדת ההקצאות ולהמליץ נגד או בעד החלטותיה. ועדת המשנה יכולה לתת לכם הזדמנות טובה להגיב לשנות ולהשפיע על תחום ההקצאות גם אם אינכם חברים בוועדת ההקצאות המקצועית. אך חשוב להגיד כי על פי חוק, ועדת המשנה רשאית לדון רק בנושאים שכבר אושרו בוועדת ההקצאות. קידום אג'נדה ע"י ועדת המשנה לרוב ידרוש שת"פ עם ועדת ההקצאות.

בדקו הכל:

• האם הועדה העדיפה התחייבויות של הסכמים קואליציונים על פני התבחינים והחלוקה הצודקת?
• האם ההקצאה פורסמה כראוי ונתנה הזדמנות לכל שכבות האוכלוסייה?

> הפעילות הסדירה במועצת הרשות יכולה לתת לכם במה לבקר את פעילות ועדת ההקצאות. תוכלו לבקש לעיין בפרוטוקולים שלה ולמחות על החלטותיה.

> תבחינים. היות שהתבחינים יכולים לשרת את הרשות במתן קרקע ממשית וסמלית למתווה הפוליטי שלה – התבחינים הם כלי פוליטי ותכנוני קריטי. ההיכרות עם התבחינים והדרישה להגיב עליהם או לשנות אותם במידת הצורך הן פעולות חשובות מאוד ויכולות להוות כלי פוליטי משמעותי בשביל חבר מועצה. ניתן לשנות תבחינים והם גורמים משמעותיים בשיקולי שרטוט המסגרת למתן הקצאות. תכונות אלה הופכות את נושא התבחינים לנושא היעיל המשמעותי ביותר בסוגיית ההקצאות שחבר מועצה יכול לפעול במסגרתו. 

שאלו את עצמכם:

• האם ניתן מענה בתבחינים לאוכלוסיות ולארגונים שמתקשים לזכות בהקצאות?
• האם יש אוכלוסיות שמקבלות עדיפות ללא הצדקה ואם כן האם יש חלופה אפשרית לאוכלוסיות נוספות?
• האם התבחינים מהווים חסם לגישתם של אוכלוסיות מסוימת להקצאה?

אם מצאתם בעיה אמיתית, פעלו דרך המועצה, ועדת המשנה (דרשו להקים אחת אם לא קיימת) או תתריעו ליועמ"ש ודרשו את התערבותו. במקרים שלא ניתן לפותרם במסגרת הרשות, התריעו בפני אחראים ממשרד הפנים ומשרד השיכון והבינוי. בית המשפט הוא כאמור גם כתובת יעילה.

איך להשפיע?

> תדאגו שיש מענה בתבחינים לאוכלוסיות ולארגונים שמתקשים לזכות בהקצאות.

> שמרו על עדיפות התבחינים על פני התחייבויות של ראש הרשות. בהסכמים קואליציונים מכניסים הרבה פעמים התחייבויות לאחוז מסויים לטובת אוכלוסיה מסוימת, אל תתנו להתחייבויות אלה לגיטימציה להתעלם מתבחינים ולפגוע בחלוקה צודקת.

> תדאגו שהפרסום מגיע לכולם. דאגו שכל שכבות האוכלוסייה מכירות את האפשרות להקצאות ויכולות לפי התבחינים להחשב בשיקולי המערכת (האם יש אוכלוסייה לא יהודית שאין לה חלופה תקציבית לסעיפי "מורשת ישראל"? האם התבחינים מהווים חסם לגישתם של להט"ב להקצאה?). תזכרו שהפרסום הראשון הוא דרמטי! הוא ההזדמנות של הציבור להציע הקצאות חלופיות לאותה הקרקע.

בפרסום השני עומדת בפני הציבור הזדמנות להגיש התנגדויות (למשל: אם כל תושבי השכונה יגישו התנגדות לשימוש במבנה שאינו הולם את אופי השכונה, יהיה קשה יותר לעירייה לקבל החלטה בניגוד לרצונם).

> תכירו את חברי הוועדות. עדיף לייצר קונצנזוסים ושותפויות בדרך לדאגה לציבור הכללי. חברי מועצות לפעמים מקושרים בצורה כזו או אחרת לארגונים שפועלים ברשות. תשמרו שלא יהיה מצב של ניגוד עניינים.

> עודדו ולוו את הציבור להקים עמותות שכונתיות ועמותות לקידום אינטרסים מקומיים כדי לקדם את ענייניהם בצורה מקובלת פרוצדורלית. רוב מקרי אי-השוויון בהקצאות נוגע לחוסר ידיעת הציבור ולחוסר מסוגלות לענות על הצעות ההקצאות. אדם פרטי לא ידע ולא ירצה לרוב לעסוק לדוגמה בהקמת מתנ"ס קרוב לביתו אך דרך עמותה שכונתית – שתכיר את התהליך ואת התאריכים, יוכל לקדם זאת ביתר קלות.

> פעלו ביחד עם ארגוני שטח והתארגנויות תושבים גם בשביל ללמוד על בעיות ועל הצעות לפתרון, וגם בשביל להכניס נציגי תושבים לדיונים משמעותיים בעירייה שפתוחים לציבור ולטפח כך תרבות דמוקרטית עם אוכלוסיה פעילה.

> דאגו שכל התהליך התבצע כראוי. הפרוצדורה כפי שנקבעה במשרד הפנים, מכוונת לשמור על התקינות של התהליך ואם היא תישמר, יוטב לציבור. שימו לב לניגודי עניינים, לפרסום תקין של התבחינים ושל הקול הקורא לבקשות להקצאות.

> הזמינו ארגונים שאתם מעריכים לבוא לעבוד ברשות ולבקש הקצאה מהעירייה. לאחר צבירת ותק שקבוע בתבחינים הם יוכלו לזכות להקצאה.

> למדו מנסיון של אחרים!

חבר מועצה שמעוניין לקדם ערכים דמוקרטיים יכול למצוא ש"כלים אוניברסליים" משרתים אותו יותר מאת מתנגדיו. החוק באופיו משתדל להיות אוניברסלי במובן שהוא מכוון להיטיב עם אוכלוסיה רחבה ככל הניתן ולמנוע כל סוג של אפלייה. כדי לקדם את ערכיכם השתמשו בשומרי הסף הרבים האמונים על אכיפת החוק.

היועמ"ש | הממונה על המחוז | שר הפנים | בית המשפט | גזבר | הגורמים המקצועיים