לפניך הסבר תמציתי על כלי העבודה שעומדים לרשותך בתור חבר.ה בוועדת המשנה לתכנון ובנייה ברשות שלך.

שימו לב, כחבר.ת מועצה, ישנן שתי סוגי ועדות בהן את.ה יכול.ה להיות חבר.ה (מליאת הועדה המקומית) או שבאפשרותך להיות חבר.ת ועדה (ועדת משנה לתכנון ובנייה):

1. מליאת הועדה המקומית – הרכב מליאת הוועדה והרכב ועדת המשנה נקבע בחוק. הרכב המליאה תואם את הרכב סך חברי וחברות המועצה הנבחרים ברשות, כמפורט בסעיף הקודם. יש לציין כי בוועדות מרחביות אין חובה להקמת ועדת משנה.
2. ועדת המשנה – דנה בפועל ומאשרת את התוכניות. מורכבת מיו"ר הוועדה המקומית ובין 6-10 חברי מועצה שנבחרו ומונו מטעם מועצת הרשות – כל התפקידים של מליאת הוועדה מוקנים לוועדת המשנה, ודין החלטתה כדין החלטת הוועדה המקומית. כל החלטה של ועדת המשנה תשלח לכל חברי מליאת הוועדה המקומית ואלו רשאים תוך שבעה ימים מיום קבלת ההחלטה לדרוש קיום של דיון במליאת הוועדה הכללית (ולא רק בוועדת המשנה). אין מדובר בהליך ערעור אלא בדיון מחודש (ולכן אין חובה להצגת מהות הסעיף עליו מערערים).

מומלץ לעיין במדריך המלא "של מנהל התכנון" בעיקר בחלק 5 (עמוד 34 והילך) – זכויות חברי הוועדה וחובותיהם.

בנוסף, מכון שיטה הכין עבורך גם מדריך בסיסי להיכרות עם הוועדה המקומית.

חובות חברי הוועדה

1. השתתפות בישיבות וקבלת החלטות – חובות מוסריות של חברי הוועדה כלפי ציבור התושבים. מניין חוקי מינימלי, היעדרות יכולה לגרום לביטולה עקב היעדר קוורום.
2. דיון בהתנגדויות – שיתוף הציבור בקביעת מדיניות התכנון הינו אחד המאפיינים של משטר דמוקרטי. הסבר מהותי וגם טכני כיצד הדיון בהתנגדות נראה.
3. ניגוד עניינים – לערוך הסדר ניגוד עניינים, להתייעץ עם היועץ המשפטי, לעדכן את היו"ר ולפעול בשקיפות לגבי כל נושא שיכול להיות לך קשר אליו.
4. שמירת סודיות לגבי מידע שהגיע לחבר.ת ועדה.

• הכנה לדיוני הועדה – למידת התוכניות העולות לדיון והבנת השפעתן על המרחב הציבורי ועל אופי העיר ו/או השכונה בהן התכנית ממוקמת. חברי הוועדה זכאים לקבל את סדר היום והמסמכים הנדרשים לדיון לפחות שבעה ימים לפני הדיון. לרוב לחברי הוועדות המקומיות אין ניסיון ו/או ידע רב בתחום התכנון והבניה ולכן מומלץ להיעזר במתנדבים העוסקים בתחום כדי להיעזר וללמוד על מה חשוב להיאבק ולעיתים להציע חלופות לתכניות המגיעות לוועדה.
• קשב וקשר עם הציבור הרחב – היכרות עם צרכי התושבים והבנה של ההתמודדויות והאתגרים העולים מהשטח הינה הכרחית על מנת שאלו יילקחו בחשבון בתהליך התכנון ובשביל להביא לידי ביטוי את קולו של הציבור בתהליך קבלת ההחלטות.
• התייעצות שוטפת עם גורמי המקצוע המלווים את הוועדה – מהנדס.ת העיר, אנשי התכנון, התנועה, הסביבה וכו'. מרבית הקשר מתבצע בזמן הוועדות על ידי שאלות של חברי הוועדה לגורמים המקצועיים, ולכן יש חשיבות להבנה מה לשאול כדי לקבל תשובות מפורטות בזמן קצר. חשוב לציין שלחברי הוועדה אסור לפנות ישירות לגורמי הדרג המקצועי שלא בזמן דיוני הוועדה והם אינם משתתפים בדיונים המקצועיים הסגורים. אם חבר הוועדה רוצה לדון בנושא הקשור לתכנון, לרישוי או לאכיפה עליו לפנות ליו"ר הוועדה או למהנדס העיר.
  – חברי הוועדה יכולים לבקש מהיו"ר לקיים דיון מקדים עם הצוותים המקצועיים כדי להתכונן בצורה טובה יותר לדיון בוועדה.
• כל חבר ועדה מקומית רשאי לדרוש דיון חוזר – דיון חוזר מתקיים באופן אחר מועדה רגילה והוא מתקיים במליאת הוועדה המקומית על החלטה שהתקבלה. יש להגיש את הדרישה לדיון חוזר תוך שבוע מיום קבלת ההחלטה. על הדרישה להיות מנומקת בכתב.
• חברי הוועדה רשאים לערור על החלטות הוועדה – להגשת ערר נדרשים שני חברי ועדה לפחות. בנוסף ישנה אפשרות לערר למועצה הארצית על החלטות הוועדה המחוזית. ניתן להגיש ערר על ההחלטות הבאות: החלטה לאשר/ לדחות תכנית בסמכות מקומית והחלטה לאשר/ לדחות בקשה להקלה או שימוש חורג. שימו לב: לא ניתן להגיש ערר על מסמכי מדיניות, תכניות בינוי או הנחיות מרחביות שאושרו בוועדה.
• עדכון כלל חברי הוועדה המקומית בהחלטות ועדת המשנה – כל החלטה של ועדת המשנה תשלח לכל חברי הוועדה תוך עשרה ממועד הדיון.
• היכרות עם מערכת המידע הגיאוגרפי של העיר (GIS) – לרוב הרשויות המקומיות יש מערכת המציגה את המידע התכנוני הקיים ברשות וכן את כל המידע הגאוגרפי, כך שבכל רגע נתון חברי הוועדה יכולים לדעת מה קיים ומה מתוכנן בכל תא שטח בעיר. היכרות עם המערכת יכולה לסייע לנבחר הציבור להכיר את הנתונים, להיערך לדיונים ולקבל החלטות מושכלות. ברשויות מקומיות בהן אין מערכת מידע כזאת ניתן להיעזר במערכות המידע של המדינה בה קיים מידע תכנוני רב.
• שמירה על מקצועיות ואתיקה – כבדו את בעלי העניין, עורכי הבקשה והמתנגדים לה, תנו להם מקום להתבטא וכבדו את מעמד הדיון. וכמובן, פעלו בזהירות, בתום לב, ללא אפליה, בהגינות ובסבירות.