לרגל יום הגיוון הבינלאומי שחל ב-21 במאי, מונחת לפניכם.ן סקירה מאת מכון שיטה שעוסקת במידת הגיוון במועצות הרשויות המקומיות בעקבות הבחירות המקומיות שנערכו בפברואר 2024.

גיוון במועצות המקומיות מאפשר לקולות, צרכים ותפיסות של התושבים לקבל ביטוי בתהליכי קביעת המדיניות המקומית. גיוון בייצוג מאפשר לרשות המקומית להתאים את המדיניות ואת השירותים לתושבים ולקהילות ולקבל לגיטימציה להחלטות המתקבלות. ייצוג מגביר את ההשתתפות והמעורבות של התושבים בחיי היישוב ויכול לתרום להגדלת ההשתתפות הפוליטית של תושבים ברשויות המקומיות כנבחרים וכבוחרים.

הבחירות המקומיות האחרונות נדחו לאור הסמיכות לאירועי ה-7 באוקטובר והתקיימו לבסוף, במרבית הרשויות המקומיות, בפברואר 2024 כשהמלחמה עודנה מתנהלת. אירועים משמעותיים אלה טלטלו את קהל הבוחרים הישראלי והביאו לירידה באחוזי ההצבעה, מ-59.5% ב-2018 ל- 53.9% ב-2024.

הסקירה עוסקת בבחינת ייצוג הנשים, הצעירים וקהילה הגאה במועצות הרשויות המקומיות. כמו כן, בחנו את ייצוג החברה הערבית וקהילת יוצאי אתיופיה ברשויות בהן שיעור התושבים המשתייכים לקבוצות הללו משמעותי.

רשויות המחקר

הסקירה כללה 193 רשויות שהן כלל העיריות והמועצות המקומיות בהן נערכו בחירות בפברואר 2024 (ללא רשויות קו העימות בהן הבחירות נדחו). הסקירה לא כללה מועצות אזוריות עבורן לא פורסמו נתונים מרוכזים על ידי משרד הפנים.

מקור הנתונים

הסקירה התבססה על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2022 ונתוני משרד הפנים אודות תוצאות הבחירות המקומיות בשנת 2024 ובשנת 2018.

ייצוג לישראלים יוצאי אתיופיה

• ייצוג חברי המועצה הישראלים יוצאי אתיופיה ירד מ-23 (2018) ל-16 (2024) חברי מועצה בלבד, המכהנים ב-13 רשויות מקומיות.
• שיאנית הייצוג של יוצאי אתיופיה היא רמלה, בה מכהנים שלושה חברי מועצה מקהילת יוצאי אתיופיה המהווים 15.8% מכלל חברי המועצה. שיעור זה הוא פי שלושה מגודלה היחסי של הקהילה העומד על 5.3% מתושבי רמלה.

ייצוג לערבים בערים המעורבות

• נרשמה ירידה בייצוג החברה הערבית במועצות הרשויות המעורבות. בעוד ששיעורם באוכלוסייה עומד על 18.4% בממוצע ב-9 הרשויות שנסקרו, שיעור ייצוג החברה הערבית במועצות הנכנסות עומד על 13% בלבד בממוצע. שיעור זה הוא נמוך מהנתון שנרשם המועצות היוצאות שעמד על 14.3% בממוצע.

ייצוג ללהט"בים

• ב- 11 רשויות בלבד יש ייצוג לקהילה הגאה במועצות הרשויות ובסך הכל 21 חברי וחברות מועצה מהקהילה במועצות הנכנסות המהווים 9.5% מכלל חברי המועצה ברשויות אלו. נתון זה מהווה עליה ביחס למועצות היוצאות שכללו ייצוג ל-14 חברי וחברות מועצה מהקהילה הגאה המהווים 6.4% מכלל חברי המועצה באותן רשויות. 
• מחוז תל אביב מוביל בייצוג הלה"טבים (סה"כ 15 חברי מועצה). מחוז המרכז – (3), חיפה – (2) והדרום –  (1). במחוזות הצפון, יהודה ושומרון וירושלים אין יצוג לחברי וחברות מועצה להט"בים.

ייצוג לצעירים

• 215 חברי מועצה הם צעירים (בני 35 ומטה) המהווים כ-8% מכלל חברי וחברות המועצה.
• 14% מחברי המועצה הצעירים הן נשים, ו-28% ערבים.
• המועצות הצעירות ביותר (מעל 25% צעירים) הן: עמנואל (78%), אופקים (33%), כפר ברא (33%), נוף הגליל (29%), בית שמש (28%), חריש (27%), ערד (27%), קרית מלאכי (27%).

ייצוג לנשים

• שיעור הנשים המכהנות כחברות מועצה עלה מ-23.8% ברשויות המקומיות היהודיות ל-27.5%, אולם יצוג הנשים נותר נמוך ובפער משמעותי מחלקן באוכלוסייה.
• שיעור הנשים ברשויות הערביות עומד על 2% בלבד מסך חברי המועצה הערבים. בערים המעורבות, שיעור הנשים חברות המועצה מסך חברי המועצה הערביים עומד על 20%.

הנתונים המובאים בסקירה זו, משקפים תת ייצוג לאוכלוסיות רבות ובהן יוצאי אתיופיה, ערבים, להט"בים ונשים במועצות המקומיות. בהתחשב בתפקיד המשמעותי של הרשויות המקומיות בחיי התושבים, תת היצוג עלול להביא לכך שרשויות מקומיות לא יראו את הצרכים והאינטרסים של חלק משמעותי מהתושבים שלהן ושתהליכי קבלת ההחלטות לא ישקפו את האינטרסים של כלל התושבים.

רשויות מקומיות שמעוניינות לתת קול לקבוצות שלא זכו לייצוג בבחירות המקומיות, יכולות להטמיע תהליכים של שיתוף ציבור, להקים מרכזים קהילתיים שנותנים מענה לקהילות תושבים ומשקפים את הצרכים שלהן בתהליכי קבלת ההחלטות ולהקפיד על גיוון והעדפה מתקנת בהעסקה של בעלי תפקידים ברשות ובפרט באיוש משרות בכירים.

בשיתוף עם איגוד חברי המועצה יוצאי אתיופיה

בסוף שנת 2022 מנתה קהילת הישראלים יוצאי אתיופיה בישראל 168.8 אלף אנשים, שמרביתם מרוכזים ב-23 רשויות מקומיות בהן הקהילה מהווה יותר מ-0.5% מתוך אוכלוסיית הרשות. יצוין כי מצאנו ייצוג לקהילת הישראלים יוצאי אתיופיה גם ברשויות בהן גודלה של הקהילה עומד על פחות מחצי אחוז.

בבחירות המקומיות שנערכו בשנת 2018 נרשם שיא חסר תקדים של 23 חברי מועצה יוצאי אתיופיה הודות להתעוררות הציבורית בעקבות מחאת שנת 2015 שהובילה לעליה במודעות הציבורית ולמעורבות פוליטית ואזרחית מצד הישראלים יוצאי אתיופיה.

הישג זה לא נשמר בבחירות המקומיות שנערכו בפברואר 2024 ומספר חברי המועצה יוצאי אתיופיה ירד מ-23 ל-16 חברי מועצה בלבד המכהנים ב-13 רשויות מקומיות כמפורט בתרשים (מספר זה עשוי לעלות ל-18 בשנת 2026 במסגרת הסדרי רוטציה שנערכו בחלק מהרשויות).

כדי לעמוד על הייחס בין שיעור חברי המועצה יוצאי אתיופיה לגודלה היחסי של הקהילה באותן רשויות, ביצענו ניתוח ב-23 הרשויות בהן הלמ"ס מפרסם נתונים אודות הקהילה (ברשויות עם הריכוז הגבוה ביותר). נמצא כי במועצות היוצאות (בחירות 2018), ממוצע שיעור קהילת יוצאי אתיופיה עמד על 2.6% מכלל אוכלוסיית הרשויות, בעוד שממוצע שיעור חברי המועצה עמד על 3.14% מכלל חברי המועצה באותן רשויות. לעומת זאת, במועצות הנכנסות (בחירות 2024) ממוצע שיעור קהילת יוצאי אתיופיה עומד על 4.89% בעוד שממוצע שיעור חברי המועצה עומד על 2.09% בלבד מכלל חברי המועצה באותן רשויות. כלומר, על אף הגידול בשיעור קהילת הישראלים יוצאי אתיופיה, חלה ירידה בייצוג במועצות הרשויות כפי שניתן לראות בתרשים הבא.

בארבע רשויות נוספות נרשם ייצוג של חבר מועצה אחד, אולם נתון זה נמוך ביחס לגודלה היחסי של קהילת הישראלים יוצאי אתיופיה ברשויות הללו: יבנה (6.7% מכלל האוכלוסייה), רחובות (5.1%), נתניה (5.2%), ואשקלון (5.8%).

>>> ב-15 רשויות נוספות אין ייצוג כלשהו לבני ובנות קהילת הישראלים יוצאי אתיופיה במועצות הרשויות.

• שיאניות חוסר הייצוג בקטגוריה זו הן קריית מלאכי וקריית גת בהן כלל לא נרשם ייצוג לישראלים יוצאי אתיופיה במועצות הנכנסות, על אף משקלם היחסי באוכלוסיית הערים (קריית מלאכי-15.2% וקריית גת-11.6%). יצוין, כי במועצות היוצאות של שתי הרשויות הללו כיהנו שני חברי מועצה ישראלים יוצאי אתיופיה בקרית מלאכי וחבר מועצה נוסף בקרית גת.
• רשויות נוספות ללא ייצוג כלשהו לקהילת הישראלים יוצאי אתיופיה הן: צפת (5.5%), לוד (5.2%), קריית ים (5.1%), נתיבות (5%), באר שבע (4.8%), אשדוד (3.3%), בת ים (2%), חיפה (2%), ירושלים (0.7%), תל אביב (0.6%), עפולה (6.3%), חולון (1.3%) וחדרה (6%).

בבואנו לנתח את נתוני האוכלוסייה הערבית בבחירות לרשויות המקומיות, מצאנו לנכון להרחיב את הסקירה מעבר לערים המעורבות ההיסטוריות ולכלול רשויות נוספות בהן אוכלוסייה ערבית משמעותית. נבחנו 10 רשויות:

*יודגש כי ירושלים לא נתפסת כעיר מעורבת בעיני תושבי מזרח העיר ורובם המוחלט אף מחרים את הבחירות המקומיות משיקולים אידיאולוגיים ופוליטיים. לאור כך, ירושלים לא נכללה בהמשך הסקירה במטרה להימנע מהטיית הנתונים.

בראיה כוללת, נרשמה ירידה בייצוג החברה הערבית במועצות הרשויות המעורבות והמתהוות. בעוד ששיעורה באוכלוסייה עומד על 18.4% בממוצע ב-9 הרשויות שנסקרו, שיעור ייצוג החברה הערבית במועצות הנכנסות (בחירות 2024) עומד על 13% בלבד בממוצע. שיעור זה הוא נמוך מהנתון שנרשם המועצות היוצאות (בחירות 2018) אשר עמד על 14.3% בממוצע. בסה"כ מספר חברי המועצה במועצות הנכנסות עומד על 25, בעוד שבמועצות היוצאות עמד על 26.

ניתוח הפער בין ייצוג הערבים במועצות הרשויות ביחס לשיעורם באוכלוסייה ובהשוואה שבין בחירות 2024 לבחירות 2018 בתשע הרשויות שנסקרו מראה כי חלה ירידה בשלוש רשויות הן במספר חברי המועצה והן בשיעור הייצוג: במעלות תרשיחא במועצה היוצאת עמד מספר חברי המועצה הערבים על 4, המהווים 30.7% מכלל המועצה, כלומר 9% מעל משקלם באוכלוסייה. במועצה הנכנסת, מספר חברי המועצה ירד ל-3, המהווים 20% מהמועצה, כאשר הפער ביחס למשקלם באוכלוסייה עומד על -2.3%. יודגש כי מספר חברי המועצה הכולל ירד מ- 13 ל-15 מאז הבחירות הקודמות. גם בלוד ובתל אביב חלה ירידה הן במספר חברי המועצה, מ-6 חברי מועצה ל-4 בלוד ומשני חברי מועצה ל-1 בתל אביב והן בשיעור הייצוג כמפורט בתרשים הבא. בחיפה ובנוף הגליל נרשמה עליה הן במספר חברי המועצה (בחיפה מ-2 ל-4 ובנוף הגליל מ-3 ל-4) והן בשיעור הייצוג כמפורט בתרשים הבא. רמלה נותרה עם אותו נתון של 4 חברי מועצה ערבים הן במועצה היוצאת והן במועצה הנכנסת (אם כי הפער ביחס למשקל החברה הערבית באוכלוסייה עלה לאור הגידול הטבעי). בכרמיאל ובבאר שבע אין ייצוג לחברה הערבית שמונה 3-4% מסך האוכלוסייה, לפי הנתונים הרשמיים.

יודגש כי שיעור הנשים בקרב חברי וחברות המועצה הערבים בערים המעורבות והמתהוות עומד על 20%. נתון זה גבוה באופן משמעותי משיעור הייצוג הנשי ברשויות המקומיות הערביות העומד על 2% בלבד.

בשיתוף עם האגודה למען הלהט"ב

נמצאו 11 רשויות בלבד בהן נרשם ייצוג לקהילה הגאה במועצות הרשויות ובסה"כ 21 חברי וחברות מועצה מהקהילה במועצות הנכנסות (בחירות 2024) המהווים 9.5% מכלל חברי המועצה ברשויות אלו. נתון זה מהווה עליה ביחס למועצות היוצאות (בחירות 2018) אשר כללו ייצוג ל-14 חברי וחברות מועצה מהקהילה הגאה המהווים 6.4% מכלל חברי המועצה באותן רשויות. מדובר אמנם בעלייה ביחס לבחירות הקודמות אולם זוהי עלייה מזערית הרחוקה מייצוג ההולם לקהילה הגאה בפוליטיקה המקומית. 

שיאניות הייצוג הן גבעתיים (5 חברי מועצה להט"בים המהווים כ-30% מכלל המועצה), תל אביב-יפו (5 חברי מועצה להט"בים המהווים 16% מכלל המועצה) ורמת גן (3 חברי מועצה להט"בים המהווים 12% מכלל המועצה).

 *יצוין כי בחיפה חלה ירידה מ-2 חברי מועצה להט"בים ל-1 ובשוהם מ-1 ל-0 בהשוואה בין בחירות 2024 לבחירות 2018.

מספר ושיעור חברי המועצה להט״בים, בחירות 2024

בהסתכלות מחוזית נמצא כי מחוז תל אביב מוביל עם 71% מחברי המועצה הלה"טבים (סה"כ 15). מחוז המרכז – 14% (3), חיפה – 10% (2) והדרום – 5% (1). במחוזות הצפון, יהודה ושומרון וירושלים לא נרשם ייצוג לחברי וחברות מועצה להט"בים.

בבחירות המקומיות האחרונות (2024) נבחרו 215 חברי מועצה צעירים שהם בני 35 ומטה המהווים יחידו כ-8% מכלל חברי וחברות המועצה בכלל העיריות והמועצות המקומיות בהן התקיימו בחירות בפברואר 2024 (יצוין כי, פרסומי משרד הפנים על תוצאות הבחירות הקודמות מ-2018 חסרות נתונים על גילאים ולפיכך ניתוח פילוח הצעירים נעשה ללא השוואה לבחירות אלה ומסתפק בנתוני הבחירות האחרונות).

בחלוקה מחוזית, עולה כי מחוז ירושלים מוביל עם 15% חברי מועצה צעירים מכלל חברי המועצה במחוז. ולאחר מכן מחוז יהודה ושומרון (10%) כאשר אחוז ייצוג הצעירים בשאר המחוזות נע בין 6-9%.

ניתוח מגדרי ומגזרי מעלה כי 14% מחברי המועצה הצעירים הן נשים, ו-30% ערבים.

המועצות הצעירות ביותר (מעל 25% צעירים) הן: עמנואל (78%), אופקים (33%), כפר ברא (33%), נוף הגליל (29%), בית שמש (28%), חריש (27%), ערד (27%), קריית מלאכי (27%). 

ב-80 רשויות כלל לא נרשם ייצוג לאוכלוסיית הצעירים במועצות הרשויות.

כאשר צעירים בוחרים להתמודד ברשימה, לרוב (58%) הם יובילו את הרשימות (מספר 1 או 2 ברשימה). יחד עם זאת, שיעור הצעירים בעמדות הובלה אלו, מהווה רק 5% מכלל מובילי הרשימות.

תת ייצוג נשים בשדה הפוליטי הישראלי לא פוסח גם על השלטון המקומי, החל מעמדות ראש הרשות (רק 15 נשים מכהנות כראשות רשויות בישראל) ועד לחברות מועצה. לפי נתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה, אומנם שיעור הנשים המכהנות כחברות מועצה עלה בבחירות המקומיות האחרונות (2024) מ-23.8 ברשויות היהודיות ל-27.5%, אולם ייצוג הנשים נותר נמוך ובפער משמעותי ממשקלן באוכלוסייה. תמונה עגומה יותר עולה משיעור חברות המועצה הערביות העומד על 2% בלבד. מבדיקה שערכנו, עולה כי שיעור ייצוג נשים ערביות במועצות הרשויות המעורבות והמתהוות גבוה משמעותית ועומד על 20% חברות מועצה ערביות מסך כלל חברי המועצה הערבים בערים מעורבות ומתהוות).

התפלגות חברות המועצה בעיריות ובמועצות המקומיות לפי מחוזות מראה כי 32% מכלל חברות המועצה מכהנות במחוז המרכז, 16% במחוז תל אביב, 15% במחוז הצפון, 14% במחוז חיפה, 12% במחוז הדרום, 9% במחוז יהודה ושומרון ומחוז ירושלים אחרון עם 3% בלבד.