ארנונה היא מס אשר נגבה על ידי הרשות המקומית ומוטל על תושבים המחזיקים בנכס, במטרה לממן את פעילות הרשות ולקבל שירותים מהרשות. עם זאת, אין קשר ישיר בין צריכת שירותים של התושב לבין גובה הארנונה הנגבית על ידי הרשות, וזאת לאור חקיקה המגבילה את הרשויות המקומיות בקביעת תעריפי הארנונה. שינויים בתעריפי הארנונה מעבר לשיעור העדכון השנתי המפורסם על ידי משרד הפנים מחייבים את אישור שר הפנים, וככל שהבקשה לשינוי חורגת מהקווים המנחים שמפרסם המשרד מדי שנה אזי גם באישור שר האוצר. הארנונה מוטלת על כל נכס (קרקע או שטח בנוי) בתחומי הרשות המוחזק על ידי גורם שאינו הרשות המקומית עצמה. 

אישור חריג להטלת ארנונה – רשויות מקומיות רשאיות להגיש למשרד הפנים בקשה לאישור חריג להטלת ארנונה, שינוי או הוספת סיווג למבנה מסוג מסוים או תעריף שונה לפי גודל. את הבקשה לאישור חריג יש להגיש עד לתאריך  1.7 בשנה הקודמת לשנה שבה מבקשים להכניס את השינוי (סעיף 276 בפקודת העיריות) שר הפנים רשאי לאשר או לדחות או לאשר חלקית את בקשת הרשות ככל שזו עומדת בקווים המנחים המפורסמים מדי שנה. ככל שהבקשה חורגת מהקווים המנחים היא נדרשת באישורם של שרי הפנים והאוצר יחד. בדיקת הבקשות לאישור חריג מתבצעת על ידי משרד הפנים על בסיס קווים מנחים שמפורסמים מדי שנה, הכוללים בין היתר גם מנגנון להשוואת תעריפי ארנונה בין רשויות מקומיות.

בכל שנה רגילה המועצה נדרשת לקבוע את היטלי הארנונה עד לחודש יולי, לפני שנת הכספים החדשה בה דנים. 

ארנונה למגורים – תעריפי הארנונה מושפעים מאלמנטים רבים ובהם: גודל הנכס, סוג הבנייה, אזור מגורים, שימוש בנכס ושיטת חישוב הנכס (ברוטו ברוטו, ברוטו או נטו), ישנה שונות רבה בין הרשויות.

ארנונה שלא למגורים – הפערים המשמעותיים בהכנסות בין הרשויות מקורם בהכנסות מארנונה שלא למגורים (בתי-עסק, אזורי תעשייה ועוד).

הנחות בארנונה ניתנות לפי הוראות חקיקה שונות: חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב, התשע"ג-1992 ותיקוניו מידי שנה ותקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה בארנונה), התשע"ג – 1993 ותיקוניו מדי שנה. שר הפנים קובע בתקנות את סוגי ההנחות המותרות, את המקסימום ואת המינימום שיכולות להינתן על ידי רשות מקומית. ההנחות בדרך כלל מותאמות לקבוצות באוכלוסייה הזקוקות לסיוע כלכלי. הרשויות אינן רשאיות לקבוע הנחה לפי תנאים אחרים מהתנאים שנקבעו בחוק. רשימת ההנחות מעודכנת באתר משרד הפנים – רשימת ההנחות. לצד הוראות החוק, בכל סוגי הרשויות פועלת ועדת חובה "ועדת הנחות בארנונה", הועדה בודקת את זכאותם של התושבים להנחה לפי הקריטריונים הקבועים בחוק, בסוגי הנחות שונים ועל פי מצבו האישי של מבקש.ת ההנחה. הרשות זכאית להחליט על מתן חלק מההנחות או כל ההנחות המופיעות בתקנות ואת גובה ההנחה המינימאלי והמקסימאלי בהתאם לחוק. בנוסף לכך, משרדי הממשלה זוכים גם הם להנחות הקבועות בחוק, כאשר נכסי משרד הביטחון מקבלים הנחה של 70%, נכסי מרפאות ובתי חולים להנחה של 55% ויתר משרדי הממשלה להנחה של 45%.