התקשרויות פטורות ממכרז מצמצמות את התחרות והשקיפות המאפיינות את ההליך המכרזי, ובתהליכי העבודה הקיימים אף מקשות על חברי המועצה למלא את תפקידם כמבקרים ומפקחים אפקטיביים על עבודת הרשות. הרחבת השימוש בפטור ממכרז אמנם מפחיתה את הנטל התפעולי על הרשות, אך לצד זאת היא מעלה אתגר ממשי לטוהר המידות ברשות המקומית, ואף מקלה על הקצאת משאבים פוליטית פסולה.
זרקור זה יתמקד בהתקשרויות פטורות ממכרז בעיריית ירושלים, מקרה ייחודי בהיקפו, שיאפשר לזהות ולזקק דפוסים בעייתיים בשימוש בהתקשרויות פטורות ממכרז. לאחר דיון קצר בדפוסים אלו, יפורטו סעיפי הפטור השונים לצד דגלים אדומים נוספים שעשויים להופיע בתהליך, וכן כלים או דרכי פעולה להבטחת השוויון והחוקיות בהתקשרויות הרשות.
התקציב הוא אחד הכלים המשמעותיים ביותר באמצעותו השלטון המקומי מביע ומיישם את העדפות המדיניות שלו. הבנה של תהליך התכנון והביצוע של התקציב תסייע לך כחבר.ת מועצה לקדם, לתכנן, לתקצב, לעקוב ולפקח על תכניות ופרויקטים שתרצו לוודא שיתקיימו בצורה המיטבית.
אנו במכון שיטה שמחות להניח בפניכם מידע המסביר על התקציב ברשות המקומית, מטרותיו, תהליך התכנון, האישור והביצוע, לצד האפשרויות שהוא פותח עבורך לקידום מדיניות.
ארנונה היא מס אשר נגבה על ידי הרשות המקומית ומוטל על תושבים המחזיקים בנכס, במטרה לממן את פעילות הרשות ולקבל שירותים מהרשות. עם זאת, אין קשר ישיר בין צריכת שירותים של התושב לבין גובה הארנונה הנגבית על ידי הרשות, וזאת לאור חקיקה המגבילה את הרשויות המקומיות בקביעת תעריפי הארנונה. שינויים בתעריפי הארנונה מעבר לשיעור העדכון השנתי המפורסם על ידי משרד הפנים מחייבים את אישור שר הפנים, וככל שהבקשה לשינוי חורגת מהקווים המנחים שמפרסם המשרד מדי שנה אזי גם באישור שר האוצר. הארנונה מוטלת על כל נכס (קרקע או שטח בנוי) בתחומי הרשות המוחזק על ידי גורם שאינו הרשות המקומית עצמה.
