רשויות מקומיות רבות מחזיקות נכסים ומקרקעין בשטחן, ומפעילות מנגנון הקצאות לקידום פעילות עבור ציבור התושבים. לנבחרי הציבור תפקיד מפקח, מבקר ויוזם שביכולתו לוודא שהליך ההקצאה ראוי ושהשימוש בהקצאה אכן משרת את יעדו הציבורי.

אך ישנן דוגמאות נוספות שהגיעו לפתחנו על שימוש בהקצאות שלא למטרות לשמן ניתנו, ולא בהתאם לכללי המנהל התקין. מתוך הדוגמאות נמחיש כיצד תוכלו לפעול לאיתור מקרים אלו ולהתמודדות עימם, אך גם כיצד ניתן למנוע אותם מלכתחילה. שימו לב, למרות שאינכם מובילים את התהליך עצמו ומרביתו נמצא בידיים מקצועיות ברשות, תפקידכם קריטי על מנת לוודא אכיפה ומניעת שימוש פסול בהקצאות הרשות.

• שימוש מפר במקלט עירוני- בימי שגרה, מקלטים עירוניים מוקצים פעמים רבות לעמותות שונות. בימים האחרונים נחשפנו לשורת מקרים בהם המקלטים לא תוחזקו כראוי על ידי התאגידים שקיבלו את המקלט לידיהם, ואף נותרו סגורים בפני התושבים שחיפשו בהם מפלט. לדוגמא, מקלט ציבורי יחיד ברחוב בבני ברק הוקצה לעמותת זק"א ומשמש כמחסן ציוד. למרות שמדובר בחיים ומוות הקשתה העמותה על שימוש במקלט ואף טענה ש"נפרץ".  לקריאה נוספת.
• שימוש פוליטי – בעומר התעורר דיון ציבורי סביב אירוח השר לביטחון לאומי באולם השייך לבית כנסת, היושבים בנכס רשותי שהוקצה לכך. מוקד הדיון היה בשאלה האם האירוע חורג ממטרה קהילתית-דתית וגולש לאירוע פוליטי בעל אופי מפלגתי. לבסוף האירוע נדחה והועבר למבנה פרטי.  לקריאה נוספת.
• סטייה ממטרות ההקצאה – ברמלה בוטלה הקצאת נכס לבית כנסת לאחר שזה הפעיל גן ילדים בשטחו ועבר סדרת סדרת עבירות בנייה. לאחר מיצוי ההליך הפלילי על שימוש חורג בנכס, החליטה ועדת ההקצאות לבטל את הקצאת הנכס בשל חריגה ממטרות ההקצאה ופעולה שלא בתום לב. לקריאה נוספת.

מסירת הנכס או השכרתו– במבוא בית"ר נכס שהוקצה לעמותה לצורך הפעלת גן ילדים הושכר למטרות רווח לסניף קופת חולים, מבלי לעדכן את העירייה ותוך הפרה יסודית של החוזה עימה. בעקבות חשיפת האירוע בדו"ח מבקר המדינה לשנת 2020, הצהירה הרשות כי תפעל לביטול ההקצאה.

החוק קובע כי אופן השימוש בקרקע נתון להחלטת מועצת הרשות, אולם סמכות זו כפופה לתקנות שיקבע השר להסדרת הנושא. תקנות חובת מכרזים וחוזר מנכ"ל משרד הפנים מסדירות את ההקצאה לתאגידים ללא כוונת רווח בתחומים שונים, לצד נהלים פנימיים שכל רשות נדרשת לקבוע להסדרת נושא הקצאות הקרקע בשטחה. נהלים אלו כוללים לעיתים קרובות גם התייחסות לשימוש עמותות במקלטים ציבוריים ולתנאים הנדרשים לכך.

עיון בחוזר המנכ"ל ונהלים של רשויות שונות מעלה שרובם מתייחסים באופן פעיל לביטול החוזה במידה והשימוש אינו תואם את מטרות ההקצאה, אך אינם מתייחסים בהרחבה לסנקציות ולסעדים שיידרשו מהעמותה על הפרת חוזה. 

מבקר המדינה קובע ומדגיש שעל הרשות לפעול בכל הכלים לרשותה על מנת לעמוד בחובתה הציבורית ולפעול בשיטתיות ובנמרצות לאכיפת החוזים או ביטולם במקרה הצורך.

כיצד לאתר שימוש שלא למטרת ההקצאה?

• בקשו לעיין בבקשת ההקצאה – בטופס הבקשה מפורטים סוגי השימוש המבוקשים בנכס, ולכן עיון בטופס הבקשה המקורי מאפשר לבצע פיקוח ולזהות אם התאגיד עומד בתנאים (חוזר המנכ"ל, סעיף 6-ה').
• בקשו את דוחות הפיקוח השנתיים – משרד הפנים מנחה את הרשות לשלוח פקחים להקצאה פעם בשנה לכל הפחות, וכן למלא דו"ח מעקב על קיום תנאי ההקצאה. במידה ואתם חוששים משימוש בלתי תקין בהקצאה, בקשו את הדו"ח הרלוונטי.
• הבטיחו פיקוח אפקטיבי – ודאו כי למערך הפיקוח ברשות תהיה גישה לחוזי ההקצאה הרלוונטיים והפעלתו סדורה ומתועדת.
• היעזרו בציבור הרחב: אין תחליף לעיניים בשטח – ודאו שנוהל ההקצאות הרשותי שלכם.ן שקוף ונגיש, ושהתושבים מבינים שמדובר במשאב ציבורי. רתמו אותם להבטחת שימוש מיטבי בהקצאות בקרבתם. כך לדוגמא, בתל אביב-יפו הנחה מנכ"ל העירייה להציב בכל הקצאה שלטים לפיהם מדובר בנכס עירוני, וכך הוביל לערנות ציבורית גבוהה יותר.

מה לעשות במקרה של הפרת התנאים?

המציאות מראה שביטול הקצאה בתגובה להפרה הוא הליך מאתגר, אך נידון ומעוגן היטב בנוהל ובביקורת המדינה. בטרם התהליך הפורמלי מומלץ לפעול מול גורמי המקצוע ברשות להליך בירור מול העמותה, כיוון שלעיתים קרובות הצפת הנושא מספיקה על מנת להבטיח את האינטרס הציבורי ולהחזיר את הסדר לכנו  (ראה הדוגמא במועצה מקומית עומר). 

ובכל זאת, על מנת לפעול לביטול הקצאה תוכלו לבצע את הצעדים הבאים:

• פנייה לדרג המקצועי הרלוונטי- דוגמת מחלקת\אגף הנכסים ברשות, והייעוץ המשפטי. ודאו שיש ברשותכם פניות ציבור ומידע מלא המצדיק פתיחה בהליך בירור ושימוע ועקבו אחר התהליך. במרבית המקרים תידרש העמותה לשלוח נתונים עדכניים ולהגיב להפרה.
• עריכת שימוע-  וודאו כי יש ברשות נוהל המסדיר את אופן עריכת השימוע במקרים של הפרה. בירושלים לדוגמא, מגדיר הנוהל שסמכות עריכת השימוע שייכת לראש העיר או מי שהואצלה לו סמכות זו,  כמו כן נדרשת חוות דעת משפטית  בטרם השימוע ובהתאם לכללי המשפט המנהלי.
• נוהל ביטול הקצאה – היה והוחלט על ביטול ההקצאה, יש לבטלה בהליך סדור. מקובל שתהליך ביטול ההקצאה מאושר בידי הגוף שאישר אותה לכתחילה- מועצת הרשות- אך לעיתים נדרשים לכך גם ראש הרשות או הועדה המקצועית להקצאות. גם במקרה זה, לא פעם מתואר ההליך בנוהל ההקצאות הרשותי, ודאו מה התהליך בשלכם.ן.

ודאו כי הקריטריונים שנקבעו בוועדת ההקצאות ובחוזי ההקצאה כוללים את הסעיפים הנדרשים לפי הנוהל הארצי, ובמיוחד מגדירים בצורה ברורה ובלתי ניתנת לפרשנות את הגבולות הראויים לשימוש בנכס לטובת הציבור. לרבות האיסור לעשות בנכס שימוש למטרות רווח, להעביר את הנכס לאחר או לקיים בו פעילות פוליטית\מפלגתית. לצד אלה חשוב שתהיה האפשרות לביטול ההסכם במצב של אי עמידה בתנאים.

• הוסיפו אפשרות לשלילת ההקצאה ללא חובת פיצוי. בהתאם לתשובת משרד הפנים לאחד מדו"חות מבקר המדינה, יש מקום לכלול תנאי יסוד לפיו הרשות אינה חייבת לפצות את העמותה במקרה של שלילת ההקצאה. תנאי זה אומץ במרבית הנהלים הרשותיים שנבחנו.

• חתרו להכניס לחוזה סעיף שיפוי הוצאות משפט המחייב את העמותה לשאת בכל הוצאה משפטית שתדרש לשם פינויה מהנכס. תנאי זה נכלל, למשל, בנהלים העירוניים של תל אביב-יפו ובאר שבע.

חוזר מנכ"ל משרד הפנים 5\2001- נוהל הקצאת קרקעות ומבנים ללא תמורה או בתמורה סמלית.

נוהל ותבחינים להקצאת מקרקעין בירושלים ללא תמורה או בתמורה סמלית, עיריית ירושלים (2012).

תבחינים להקצאת מקרקעין בעיר תל אביב-יפו ללא תמורה או בתמורה סמלית, עיריית תל אביב-יפו (2021\06)

נוהל שימוש עמותות בקרקעות ציבוריות- אולם קהילתי, מועצה מקומית קריית יערים (2020).

נוהל 549, היתר שימוש במקלטים ציבוריים בשעת רגיעה, עיריית תל אביב-יפו (2023)